Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

איור של בחור פונה לבחורה שיושבת על המילה "כן!"

ממתי עונים 'כן' בעברית?

בעברית בת ימינו המילה כֵּן משמשת בראש ובראשונה למענה חיובי על שאלות. אבל בתנ"ך, שבו היא מופיעה 570 פעם, היא איננה משמשת כמעט (או בכלל) במשמעות זו אלא בעיקר במשמעות 'כך', למשל:

  • "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם כֵּן עָשׂוּ" (שמות ז, ו)
  • "כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ" (יהושע א, יז).

שימוש נוסף ונדיר בהרבה של כֵּן במקרא הוא במשמע 'אמת', למשל:

  • "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ" (שמות י, כט)
  • "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת" (במדבר כז, ז)
  • "וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנוֹ וַתֹּאמֶר כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה" (יהושע ב, ד).

שימוש זה קרוב לשימושה של המילה נָכוֹן, ואומנם שתי המילים האלה שייכות לאותו השורש.

ואיך השיבו על שאלות בחיוב בימי התנ"ך? חזרו על תוכן השאלה או על מילה מרכזית ממנה – כמו בשיחה של יוסף ואחיו "וַיֹּאמֶר: הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם? הַעוֹדֶנּוּ חָי? וַיֹּאמְרוּ: שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ, עוֹדֶנּוּ חָי" (בראשית מג, כז–כח) או בשיחה המפורסמת של יעקב והרועים ליד הבאר "וַיֹּאמֶר לָהֶם: הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר? וַיֹּאמְרוּ: יָדָעְנוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם: הֲשָׁלוֹם לוֹ? וַיֹּאמְרוּ: שָׁלוֹם…" (בראשית כט, ה).

בתקופת חז"ל כבר ענו לפעמים על שאלות כאלו במילה אחת, אבל המילה הזאת לא הייתה כֵּן אלא הֵן! השימוש המוכר לנו היום במילה כֵּן החל כנראה רק בימי הביניים – מן הסתם בהשראת הכתובים המעטים בתנ"ך שבהם המילה משמשת בהוראה הקרובה 'אמת', נכון', והוא נעשה עיקר בעברית החדשה.