Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

כללי הכתיב המלא – הכללים החדשים (סיוון תשע"ז, יוני 2017)

האקדמיה ללשון העברית אישרה נוסח חדש של כללי הכתיב המלא (התקני), ובו כמה שינויים מן הכללים שנקבעו לפני כשבעים שנה. בין השינויים שאושרו הכתיבים האלה: אונייה, אמיתי, לעיתים, פירות ושמיים.

בישיבה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית אושר סופית נוסח חדש של כללי הכתיב המלא (התקני) – הוא הכתיב המשמש בכתיבה הרגילה בעברית – בעיתונות, בספרות, בתכתובת הרשמית ובתכתובת הבין־אישית.

עד כה נהגו "כללי הכתיב חסר הניקוד" שנקבעו בוועד הלשון העברית סמוך להקמת המדינה – בתשרי תש"ח (ספטמבר 1947). עתה, במלאות שבעים שנה לכללים אלו, ערכה בהם האקדמיה כמה שינויים, בהתבסס על הניסיון שנצבר במהלך השנים ועל מנהגי הכתיב הנפוצים בקרב כותבי העברית, וכן החליטה לשנות את שמם ל"כללי הכתיב המלא".

השינויים העיקריים בכללים הם שניים: (א) תנועת o תיכתב בווי"ו, כמעט בכל מקום, כגון אונייה, תוכנית, תוכנה, יוזמה, צוהריים, אומן (אָמָּן), אומנם, קורבן. לפי הכללים הקודמים המילים האלה, שניקודן בקמץ קטן, נכתבו ללא וי"ו. (ב) תנועת i תיכתב ביו"ד גם במילים כגון אמיתי, לעיתים, ליבי, לצידו, מגינים, איתך. לפי הכלל שנהג עד כה לא נכתבה במילים אלו יו"ד – בהתאמה לצורת היסוד שלהן שאין בה יו"ד (כגון 'אמתי' על פי אמת, 'לבי' על פי לב, 'מגנים' על פי מגן).

עוד הוחלט על שינוי בכתיב התקני של מילים יחידות: פירות, עינב, שיער, ליצן, בריכה, ברירה, עבירה, וכן ריאלי ודומותיה (זה הכתיב השגור של המילים האלה ובאה בו האות יו"ד לסימון תנועת e), מייד, שמיים (ביו"ד כפולה).

רוב רובם של הטקסטים העבריים נכתבים בדורותינו בכתיב המלא ללא ניקוד, ואילו הכתיב המנוקד נוהג בספרי קודש, בשירה, בספרי ילדים ובספרי לימוד לתלמידים צעירים ולעולים חדשים. עם זאת בכללים החדשים מוצעת דרך להרכבת הניקוד במלואו על שלד האותיות של הכתיב המלא לצרכים מיוחדים, כגון בספרי לימוד לראשית הוראת הקריאה והכתיבה.

הכללים החדשים הם תוצאה של תהליך ממושך ויסודי: ראשיתו בבחינת מנהגי הכתיב הרווחים בהוצאות הספרים, בעיתונות ובמרשתת. המשכו בהצעה שהכין צוות מצומצם לקראת הדיון בוועדת הדקדוק של האקדמיה ובהתייעצות עם חברים רבים באקדמיה. ועדת הדקדוק דנה בכללים והגישה אותם למליאת האקדמיה לדיון כללי, ושבה ודנה בהערות חברי האקדמיה. הדיון הסופי בכללים היה בשנת תשע"ז בשלוש ישיבות של מליאת האקדמיה.

מערך ההשתלמויות של האקדמיה יציע לעורכי הלשון ולציבור הרחב השתלמויות בכללים החדשים. הודעה על כך תפורסם באתר האקדמיה.

הכללים החדשים מתפרסמים עתה באתר האקדמיה ובהמשך יפורסמו ברשומות. הכתיב המלא התקני יעודכן בהקדם באתר האקדמיה.

יושב ראש ועדת הדקדוק של האקדמיה, פרופ' יוסף עופר, הדגיש כי הכללים החדשים אינם פתרון קסם לבעיות הכתיב העברי, המשקף מסורת של מאות שנים והרגלי כתיב שהשתרשו בדורות האחרונים. לדבריו, האקדמיה בחרה להימנע מזעזוע קיצוני של הכתיב מתוך כבוד למסורת ולהרגלי הכתיבה של הציבור. על כן שונו הכללים בעיקר בכמה מקרים שהכלל היה בבחינת גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה, כגון הכלל שאין כותבים וי"ו במילה יָזְמָה וכיוצא בה. הוא הביע תקווה כי הכללים החדשים יתקבלו בברכה בקרב עורכי הלשון וכותבי העברית באשר הם, ובתוך תקופה סבירה יהפכו לנחלת הכלל.

דוגמאות למילים שכתיבן השתנה לפי הכללים החדשים:

  הכתיב בניקוד הכתיב הישן הכתיב החדש
1. תָּכְנִית תכנית תוכנית
2. עָצְמָה, אָפְנָה עצמה, אפנה עוצמה, אופנה
3. אָמָּנוּת אמנות אומנות
4. לְשָׁמְרוֹ לשמרו לשומרו
5. אֳנִיָּה אנייה אונייה
6. צָהֳרַיִם צהריים צוהריים
7. אֲמִתִּי אמתי אמיתי
8. לְעִתִּים לעתים לעיתים
9. אִתְּךָ אתך איתך
10. מִצִּדִּי מצדי מצידי
11. מָגִנִּים מגנים מגינים
12. מְעִזָּה מעזה מעיזה
13. עֵנָב, עֲנָבִים ענב, ענבים עינב, ענבים
14. שָׁמַיִם, שְׁמֵימִי שמים, שמימי שמיים, שמימי (ביו"ד אחת)