שאול טשרניחובסקי נולד בכפר מיכאילובקה שבדרום האימפריה הרוסית על גבול חצי האי קרים (כיום באוקראינה) בי"ט באב תרל"ה (1875). בילדותו התחנך בבית הוריו ובחדר מתוקן ואחר כך בבית ספר רוסי. כשהיה בן ארבע עשרה נשלח לאודסה ולמד שם בבית ספר תיכון יהודי ואחר כך בבית ספר תיכון ממשלתי, ורכש ידע בשפות רבות: צרפתית, אנגלית, גרמנית, לטינית ויוונית. באודסה הוא התקרב לפעילות הציונית והושפע במיוחד מסיפורי מנדלי מוכר ספרים ומשירת ביאליק. ב־1892 התחיל לפרסם שירים בכתבי עת עבריים, ובתרנ"ט (1898) ראה אור קובץ שיריו "חזיונות ומנגינות א".

בשנים 1899–1906 למד טשרניחובסקי רפואה ומדעי הטבע בהיידלברג שבגרמניה ובלוזאן שבשווייץ. בד בבד העמיק בספרות העולם והתקרב ליצירתו של גתה ולמשנתו של ניטשה. הוא שב לרוסיה אך התקשה למצוא משרה קבועה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שירת כרופא בצבא רוסיה.

אחרי המלחמה התיישב באודסה והתקיים בה בדוחק כרופא עד צאתו מרוסיה ב־1922. בשנים אלו עסק בתרגום לעברית יצירות מיוונית ומאנגלית, ובהן המשתה לאפלטון וספר איליאס (איליאדה) להומרוס.

הוא ניסה ללא הצלחה למצוא משרה כרופא בארץ ישראל, ומשנכשל בכך התיישב בברלין והתקיים בדוחק מעבודתו הספרותית, ובעיקר התמסר לתרגום. באותה תקופה כתב כמה משיריו הציוניים, ובהם "אומרים ישנה ארץ".

ב־1931 הזמין ועד הלשון את טשרניחובסקי לערוך את ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע על פי חומר שאסף ד"ר מזיא, וכך התאפשרה עלייתו לארץ. כשהסתיימה עריכת המילון התמנה לרופא של בתי הספר העירוניים בתל אביב. בשנת תרפ"ו (1936) עבר לירושלים ובה מת בט"ו בתשרי תש"ד (1943).

מתרגומיו: איליאדה ואודיסאה להומרוס, רינקה שועל לגתה, החולה בעיניו (החולה המדומה) למולייר, הלילה השניים עשר ומקבת לשייקספיר, אדיפוס המלך לסופוקלס, עלילות גלגמש.
מיצירותיו המקוריות: שירים לילדי ישראל, ספר האידיליות, המחזה בר־כוכבא (1924), ספר הבלדות, ראי אדמה, שלושים ושלושה סיפורים, כוכבי שמים רחוקים ועוד.
כתביו כונסו עוד בחייו: כתבי שאול טשרניחובסקי בעשרה כרכים (1929–1932), כל שירי שאול טשרניחובסקי בכרך אחד (1937). כל כתבי שאול טשרניחובסקי יצאו לאור בשמונה כרכים בשנים 1990–2003.

טשרניחובסקי היה חתן פרס ביאליק לשנת 1941 ואזרח כבוד של העיר תל אביב. עוד בחייו (1943) קבעה עיריית תל אביב את פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (הקיים עד היום), והוא הראשון שזכה בו על תרגום האודיסאה.

תרומתו לעבודת ועד הלשון ניכרת בעבודתן של ועדות המינוח המקצועיות למונחי אנטומיה, למונחי רפואה, לזואולוגיה, למונחי צבעים ולמונחי צמחים.

שאול טשרניחובסקי כותב בלשוננו לעם – מדור לענייני הלשון העברית

שאול טשרניחובסקי נמנה עם הכותבים ל"לשוננו לעם – מדור לענייני הלשון העברית", שהתפרסם בגיליונות יום שישי של עיתון "הארץ" משנת תרצ"ג (1932) עד שנת תש"ח (1948). מובא כאן מבחר מן הקטעים שטשרניחובסקי כתב למדור ונתפרסמו בספר שפה קמה: לקט מתוך המדור "לשוננו לעם", תשס"ט.

• על משמר לשוננו – טעויות סופרים, א.א. פינשטין | י"א בסיוון תרצ"ז
• דוקא מפזר רגלים – תשובה למר א.א. פינשטין על דבריו ב"הארץ" | י"ח בסיוון תרצ"ז

• תשובה לשואל | ז' בשבט תרצ"ט
• הערה – ד"ר ש. טשרניחובסקי | י"ד בשבט תרצ"ט
• דרמטי או דרמתי? – ד"ר שאול טשרניחובסקי | י"ט באדר תרצ"ט

• מדוע צלבנית? – ש. טשרניחובסקי | ג' בטבת ת"ש

מכּתבי טשרניחובסקי בענייני מינוח וחידושי מילים

	כיצד בוראים טרמינולוגיה עברית? | "שפתנו", קובץ ב, תרפ"ג, עמ' 7–16
	שמות הצמחים |"שפתנו", קובץ א, תרפ"ב, עמ' 114–119
	פֶּרֶט מֻנָּחִים בְּתורת־הנִּתוח | לשוננו א (ניסן תרפ"ח–ניסן תרפ"ט), עמ' 250–265, 396–410

לקריאה נוספת

	תהלים, הומרוס וטשרניחובסקי – על מקורה הלשוני של הסרעפת מאת תמר קציר (כץ) (מתוך אקדם 46, תשע"ב)
	קלוזנר על העברית של טשרניחובסקי מאת ראובן מירקין | לשוננו לעם מחזור ל, קונטרס ב, תשל"ט, עמ' 35–41
	דיוקן המשורר שאול טשרניחובסקי על בול דואר ישראל