מאמרים מאת מרדכי מישור

פרק ממשנתו של אבא בנדויד

אבא בנדויד זכור בציבור בזכות פועלו בייעוץ לשון ברדיו ובטלוויזיה. לרגל יום השלושים למותו נערכה במכון מזי"א בירושלים התכנסות לזכרו, והכותב הוזמן לומר כמה מילים על הנפטר. השיחה נסַבּה סביב אימוץ לשון המקורות בעיצוב הסגנון המופתי בעברית שלנו. הנושא ממשיך להיות אקטואלי, ועמדותיו של בנדויד עדיין ראויות לשוב ולהיזכר.
המשך קריאה >>

נוכחות לשון המגילות בעברית החדשה

העברית עא, ג (תשפ"ד), עמ' 149–153

במאמר זה הכותב סוקר לקט דוגמאות הממחישות את נוכחות לשון המגילות בעברית שלנו:
מילים וביטויים שנשאלו ישירות מן המגילות או שצמחו בדרך עצמאית לפני גילוי
המגילות ונמצאו מכוונים למתועד במגילות.
המשך קריאה >>

מה רע בביטוי בְּחֶלְקוֹ

אקדם 43, אלול תשפ"ב - ספטמבר 2022

ר"ת

על פתיחה מוטעית של קיצורים וראשי תיבות

אקדם 70, תמוז תשפ"ב – יולי 2022

קיצורים וראשי תיבות עשויים לציין ביטויים שונים זה מזה, כידוע. למשל ראשי התיבות ז"ל יכולים להתפרש 'זיכרונו לברכה' וגם 'זה לשונו'. בדרך כלל ההקשר מכוון את הקורא לפירוש הנכון. אבל, כאמור, רק בדרך כלל. הנושא אינו חדש ונדון בספרות המחקר. מאמרו של חבר האקדמיה, מרדכי מישור סוקר כמה קוריוזים הנוגעים לעניין שנקרו לו.
המשך קריאה >>

דרשות סמויות בהגדה של פסח

אקדם 68 (ניסן תשפ"א, אפריל 2021)

ההגדה של פסח נועדה לקיים את מצוות "והגדת לבנך". התורה מספקת לנו טקסט שאפשר לקיים בו את המצווה: "וידוי ביכורים" (דברים כו 5–8). פסוקים אלו מתפרשים בהגדה בדרך המדרש.
המשך קריאה >>

כיתוב: מאמרים

מה אמרו קדמונינו במקום "או־קיי"

העברית סח (תשפ"א) א, עמ' 18–23

המחבר מצא בכתבים הקדומים שני תחליפים מפתיעים למילה "או־קיי": לְחַיִּים או בגרסה של הארמית הבבלית לְחַיֵּי והמילה אֲבָל.
המשך קריאה >>

כיתוב: מאמרים

תחיית הלשון – האומנם נס?

לשוננו לעם מ–מא (תשמ"ט–תש"ן), עמ' 208–214

תחיית הלשון העברית, הקדושה, העתיקה, ה"מתה" (כפי שהבלשנים מכנים לשון שאינה משמשת לתקשורת טבעית) – יש בה כדי לעורר פליאה.
המשך קריאה >>

יצחק ספיבקוב, 1874–1968

מפעל הארכיון של יצחק ספיבקוב

לאחרונה התקיים באקדמיה ללשון העברית אירוע חגיגי לציון קליטתו הדיגיטלית של "ארכיון ספיבקוב" – העיזבון העצום שהניח הסופר והמשורר יצחק ספיבקוב.
המשך קריאה >>

מילונים עבריים משנות התשעים של המאה העשרים

עורכי המילונים עומדים על ייחודו של כל מילון: מרדכי מישור שערך עם שושנה בהט את מילון ההווה (תשנ"ה) מספר על מילון שימושי ללשון ימינו המשקף את התקן הרשמי ומציג את הפועל בצורת הבינוני. עוזי ומינה פריידקין מפרטים את העקרונות שבתשתית מילון רב־מילים בעריכת יעקב שויקה (1997) והשתמעויותיהם לאוצר הערכים ולהצגת המשמעויות שלהם.
המשך קריאה >>

טוּזיג או לא טוּזיג – זו השאלה

לשוננו לעם מו, ב (תשנ"ה), עמ' 71–74

המילה טוזיג – פיקניק בלעז – היא דוגמה מובהקת למונח לא מוצלח. המזכירות המדעית אינה ממליצה לפונים אליה להשתמש בה, ואין צורך לומר שלא האקדמיה המציאה אותה.
המשך קריאה >>

שלוש תופעות בלשון המוקדמת

לשוננו עג, א (תשע"א), עמ' 107–115

במאמר מתוארות שלוש תופעות פונטיות אופייניות לשלב רכישת הלשון אצל ילדים, אשר משקפות תהליכים דומים לאלו המתרחשים בלשונם של המבוגרים.
המשך קריאה >>