מאמרים מאת שושנה בהט

צילום משנת תר"ת של שמות ימות השבוע מפאת הצורך לקבוע שמות מיוחדים לימות השבוע במקום המספר הסידורי: יום א' בשבוע יום ב' וכו', שאינו מתאים לשפה חיה ומדוברת בשוק, קבל ועד הלשון הצעות שונות אשר נתפרסמו בעיתון "לשוננו". הצעת הפרופסור ד"ר יוסף קלוזנר. יום א'- שמשום- יום השמש יום ב'- ירחום- יום הלבנה (הירח) יום ג'- מאדימום- יומו של מאדים (מארס) יום ד'- כוכבום- יומו של כוכב (מרקוליס-מרקוריוס) יום ה'- צדקום- יומו של צדק (יופיטר) יום ו'- נגהום- יומו של נגה (וינוס) יום ז'- שבת השמות האלה בנויים על דרך המקובל בלשונות אירופיות (גרמנית אנגלית וכו') שבהן סדרם של שבעת ימי השבוע הוא ע"פ שבעת כוכבי הלכת ברומית ועל פיה של הלשון הרומית, אף בשאר הלשונות של מערב אירופה. הצעת מר ק.ל. סילמן יום א'- חוליום- שהוא יום החול אחר השבת יום ב'- שמיום או זיויום- על שם השמים שנבראו באותו יום יום ג'- טוביום- על שם שנכפל "טוב" ביום זה. יום ד'- אוריום- על שם המאורות שנבראו בו יום ה'- היום- על שם החיים הראשונים שנבראו ביום זה יום ו'- אישיום או כליליום- על שם האדם, כליל הבריאה, שנברא באותו יום ובו כלה אלהים את מלאכתו. יום ז'- שבת

מלחמת שִׁמְשׁוֹם בחוֹלְיוֹם

לשוננו לעם מב, ה (תשנ"א), עמ' 189–190

ימות השבוע העבריים קרויים על שם מספרם הסודר, ורק השבת זכתה לשם עצמאי. בוועד הלשון היו שסברו שדבר זה אינו אפשרי באומה מתוקנת, ובשנת תרפ”ט (1929) הוצע לתת לימים שמות של ממש.
המשך קריאה >>

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

לשוננו לעם לח, ט–י (תשמ"ז)

במאמר נסקרים העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה – מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה, ומסופר על חידושים דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

מפץ עולם ברקע והכיתוב צרפת ולידו באגט, ספרד ולידו מניפה וקסטנייטות ואשכנז ולידו גפילט פיש

ספרד, צרפת ואשכנז – מי הן?

לשוננו לעם מג, ד (תשנ"ב), עמ' 143–146

איך נקשרו השמות המקראיים צרפת, ספרד ואשכנז לארצות אירופה ולאילו מקומות הם כוונו מלכתחילה? מאמר קצר מאת שושנה בהט עליה השלום המזמן לנו טיול בין דפי התנ”ך, דפי ההיסטוריה ומפת העולם.
המשך קריאה >>

צילום של שושנה בהט

שתי גישות לחידושי לשון

עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, סדרה מחודשת, חוברת א (תשמ"א, 1981)

במאמר מתוארות דרכי חידוש של מילים המשנות את פני העברית: יצירה של שורשים חדשים על ידי תוספת תחיליות, התפשטות משקל פָּעִיל ובניין שִׁפְעֵל, וחדירתן של מילים לועזיות.
המשך קריאה >>

על ענייני ניסוח או ניסוח ענייני

לשוננו לעם לח, ט–י (תשמ"ז), עמ' 532–551

במאמר נסקרות דרכי ניסוח שאינן עולות בקנה אחד עם העברית הקלסית, ומוצעות דרכים חלופיות.
המשך קריאה >>