מאמרים מאת רונית גדיש

הכתיב העברי בין עילגות לשמרנות

פורסם במדור מכתבים למערכת בעיתון הארץ ב־26 ביוני 2019

סמליל אקדמיה

שינויים במינוח – מן הציבור אל האקדמיה

אקדם 59, תשרי תשע"ח

פניות רבות שאנחנו מקבלים מעלות סוגיות חברתיות שמעסיקות את הציבור ויש להן גם פן לשוני. מקצתן מולידות בסופו של דבר החלטות – הן בדקדוק הן במינוח.
המשך קריאה >>

צילום מעבדן בוחן תמיסה בחרוטית

על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית

מתוך העיתון על-כימיה, "70 שנות כימיה", תשע"ח

כללי הכתיב החדשים - ידיים אוחזות באותיות י' ו' במילים: שמיים, לעיתים וצוהריים

מן הכתיב חסר הניקוד אל הכתיב המלא התקני

אקדם 61, סיוון תשע"ח

בשנת תשע"ז פרסמה האקדמיה את כללי הכתיב המלא החדשים – כשבעים שנים לאחר שפורסמו לראשונה כללי הכתיב של ועד הלשון.
המשך קריאה >>

מכתב של יצחק בן-צבי על מסוק, 15.7.62, ארכיון מכון מזיא

מי חידש את המילה מַסּוֹק

בהשתתפות רונית גדיש

כיצד ומתי נקבעה המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, ומי הוא אביה מולידה? ומה הקשר של המילה לנשיאהּ השני של המדינה יצחק בן־צבי ולאחיו אהרן ראובני?
המשך קריאה >>

איור של צעירה מניחה רגליים על שולחן משרדי והכיתוב: גברתי ראש העיר או ראשת העירייה?

רָאשׁוֹת ערים והמִשְׁנָה לנשיא: על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים

אקדם 47 (תשע"ג)

החלטת האקדמיה שאפשר ליצור צורת נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, נסמכת על המקורות העבריים העתיקים שבהם לנשים בעלות תפקיד יש תוארי תפקיד בצורת נקבה, כגון נביאה, מלכה ובעלה (בעלת האוב).
המשך קריאה >>

מי צריך מינוח עברי

הרצאה במושב האקדמיה בכינוס בראשון לציון, שבט תשע"א, ינואר 2011

מה הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום? מה הדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים? ושאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים?
המשך קריאה >>

האקדמיה ועורכי הלשון

הרצאה ביום העיון 'הטקסט העברי הלכה ומעשה' במכללת ליפשיץ, שבט תש"ע, ינואר 2010

על העקרונות העומדים ביסוד קביעות האקדמיה בכתיב, בדקדוק, במינוח, בפיסוק ובניסוח, ועל ההיבט היישומי שלהן בעבודת העריכה
המשך קריאה >>