המאמר סוקר את השאלות והבעיות שמציב התעתיק של מילים בשפה אחת לאותיות של שפה אחרת, ואלה מודגמות בתעתיק מעברית לאותיות לטיניות. לפני הקוראים נפרסים השיקולים בקביעת הכללים והיתרונות והחסרונות של הפתרונות השונים שהוצעו.
המשך קריאה >>
מאמרים מאת רונית גדיש
בין טרנסקריפצייה לטרנסליטרציה: התעתיק מעברית לאותיות לטיניות
מאת: רונית גדיש
העברית ס, א–ב (תשע"ב), עמ' 43–60
הכתיב העברי בין עילגות לשמרנות
מאת: רונית גדיש
פורסם במדור מכתבים למערכת בעיתון הארץ ב־26 ביוני 2019
הדברים נכתבו בתגובה לדברי ביקורת של עטרה אופק בעניין הכתיב העברי והחלטות האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>
שינויים במינוח – מן הציבור אל האקדמיה
מאת: רונית גדיש
אקדם 59, תשרי תשע"ח
פניות רבות שאנחנו מקבלים מעלות סוגיות חברתיות שמעסיקות את הציבור ויש להן גם פן לשוני. מקצתן מולידות בסופו של דבר החלטות – הן בדקדוק הן במינוח.
המשך קריאה >>
על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית
מאת: רונית גדיש
מתוך העיתון על-כימיה, "70 שנות כימיה", תשע"ח
מן הכתיב חסר הניקוד אל הכתיב המלא התקני
מאת: רונית גדיש
אקדם 61, סיוון תשע"ח
בשנת תשע”ז פרסמה האקדמיה את כללי הכתיב המלא החדשים – כשבעים שנים לאחר שפורסמו לראשונה כללי הכתיב של ועד הלשון.
המשך קריאה >>
מי חידש את המילה מַסּוֹק
כיצד ומתי נקבעה המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, ומי הוא אביה מולידה? ומה הקשר של המילה לנשיאהּ השני של המדינה יצחק בן־צבי ולאחיו אהרן ראובני?
המשך קריאה >>
מי צריך מינוח עברי
מאת: רונית גדיש
הרצאה במושב האקדמיה בכינוס בראשון לציון, שבט תשע"א, ינואר 2011
מה הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום? מה הדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים? ושאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים?
המשך קריאה >>
האקדמיה ועורכי הלשון
מאת: רונית גדיש
הרצאה ביום העיון 'הטקסט העברי הלכה ומעשה' במכללת ליפשיץ, שבט תש"ע, ינואר 2010
על העקרונות העומדים ביסוד קביעות האקדמיה בכתיב, בדקדוק, במינוח, בפיסוק ובניסוח, ועל ההיבט היישומי שלהן בעבודת העריכה
המשך קריאה >>
רָאשׁוֹת ערים והמִשְׁנָה לנשיא: על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים
מאת: רונית גדיש
אקדם 47 (תשע"ג)
החלטת האקדמיה שאפשר ליצור צורת נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, נסמכת על המקורות העבריים העתיקים שבהם לנשים בעלות תפקיד יש תוארי תפקיד בצורת נקבה, כגון נביאה, מלכה ובעלה (בעלת האוב).
המשך קריאה >>
היא עֲקֶרֶת הַבַּיִת – והוא?
מאת: רונית גדיש
אקדם 36, סיוון תשס"ח – יוני 2008
מה צורת הזכר של ‘עקרת הבית’? לכאורה תשובה פשוטה: “עֲקַר הבית”. אך רק לכאורה, שכן התשובה על השאלה הזאת כרוכה בהבנת הצירוף עקרת הבית, גיזרונו וגלגולי משמעיו.
המשך קריאה >>
