ברחבי העולם שוקדים במרץ רופאים וחוקרים על מציאת חיסון למחלה שמחולל נגיף הקורונה. מניין הגיעה המילה חיסון במשמעה הרפואי אל העברית?
המשך קריאה >>
מאמרים מאת יעקב עציון

החיסון העברי הראשון
אקדם 67, מרחשוון תשפ"א – נובמבר 2020

"לשון עבר היא לשוני"
אקדם 66, סיוון תש"ף – יוני 2020
סקירה של שתי מחברות, הכתובות בכתב ידו הרהוט של מארי משומר בן שמואל נסים, מהחשובים שבחכמי עדן. המחברות מלמדות על לימוד עברית בעדן לפני כמאה שנה.
המשך קריאה >>

הַתְפָּלָה, הַמְתָּקָה או תִּפְלוּל?
אקדם 65, מרחשוון תש"ף
במכתב ששלח ראש הממשלה דוד בן־גוריון למהנדס אלכסנדר זרחין הוא דן בין היתר בשאלת לשון: ביקורת על השימוש בשורש תפ"ל במשמע הרחקת המלחים ממי הים.
המשך קריאה >>

אהרן אהרנסון, השעונית והאלמוות
אקדם 64, תשע"ט
100 שנה למותו של אהרן אהרנסון, איש המדע והמעש – סקירה מעניינת על מאמר ביקורת פרי עטו על רשימת שמות עבריים לצמחים המצויים בארץ שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).

תכנון – מאימתי מתכננים בעברית?
אקדם 62, תשע"ח
מתי חודשו הפועל תִּכְנֵן ושם הפעולה תִּכְנוּן? ומי חידש אותם? את התשובות על שאלות אלו מצאנו בגזיר עיתון משנת תש"ד (1944).
המשך קריאה >>

"שיר עוגה" מאת ר' יחיאל בן אשר
לשוננו פ, א-ב (תשע"ח)
במדור שירת ימי הביניים של המילון ההיסטורי הותקנו יצירותיו של הפייטן ר' יחיאל בן אשר, שפעל בספרד במאות הי"ד והט"ו, וככל הנראה היה נינו של הרא"ש. ר' יחיאל כתב קינות כאוּבות בעקבות הפרעות שהתחוללו בטולדו בשנת קנ"א (1391) ובהן נספו רבים מבני משפחתו.
המשך קריאה >>

אריג הקנבס וקיטור הקנבוס
על מדוכת שמו של הצמח המכונה 'קנביס' – העולה לכותרות חדשים לבקרים – ישבו אנשי ועד הלשון בראשית המאה העשרים. ברשימה מובא קיצור קורותיו של השם בלשוננו.
המשך קריאה >>