יום העצמאות

באים לידי ביטוי

יום העצמאות: מדינה

שודר ביום 20.4.23

מה שורשה של המילה מְדִינָה ומה אפשר ללמוד ממנו על המשמעות שלה? מה מציינות מילים מקבילות בלשונות שמיות אחרות? ומה הקשר לעיר אל־מדינה שבערב הסעודית?
המשך קריאה >>

"להחזיק מעמד, לשמור על הגחלת"

בתכתובת בין חברי ועד הלשון בעיצומה של מלחמת העצמאות נפתח צוהר לאירועי התקופה: המחסור החומרי, תנאי החיים הקשים וגם פעילות ועד הלשון בצל המלחמה.
המשך קריאה >>

מילואים – מן המשכן אל צבא ההגנה לישראל

מקור המילה מילואים בתנ"ך, ושם היא מציינת מילוי ('אבני מילואים') וגם הכשרה לתפקיד ('ימי המילואים'). את המשמעות המוכרת לנו היום העניק למילה לא אחר מדוד בן־גוריון.
המשך קריאה >>

איור מפת ארץ ישראל עם סימן שאלה והכיתוב: איפה אתם חיים? חידון היישובים הגדול

חידון יישובים

חידון על שמות יישובים בארץ ובו שני חלקים: האחד על משמעויותיהם ומקורותיהם של שמות יישובים והאחר על ההגייה התקנית של השמות.
המשך קריאה >>

שירו של שאול טשרניחובסקי וברקע איור של הכינרת והר החרמון

הוי, ארצי! מולדתי!

ביאורים למילות שירו של שאול טשרניחובסקי

בשירו של שאול טשרניחובסקי מתוארים הארץ ונופיה כפי שרָאָם המשורר. בתיאור כלולות מילים לא רגילות, בוודאי לקורא בן ימינו, ואנו מביאים כאן ביאורים מורחבים להן.
המשך קריאה >>

פלמח

המנון הפלמ"ח

ביאורים למילות שירו של זרובבל גלעד

לרגל יום העצמאות ה־75 של מדינת ישראל אנו מביאים ביאורים למילות המנון הפלמ"ח שחיבר זרובבל גלעד, איש עין חרוד, בשנת 1942.
המשך קריאה >>

כל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה, עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה; עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.

תקווה

דוברי העברית בימינו רגילים להשתמש במילה תִּקְוָה במובן 'ציפייה', כשברקע מהדהד שמו של המנון המדינה. עיון במקורות העברית מלמד על משמעויות אחרות, קרובות ורחוקות.
המשך קריאה >>

צילום של עננים והכיתוב כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה ולפאתי מזרח קדימה עין לציון צופיה

הומייה וצופייה

בהמנון התקווה אנו שרים: "כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה". מה ההסבר לצורתן המיוחדת של המילים הוֹמִיָּה וצוֹפִיָּה המתועדות כבר במקרא?
המשך קריאה >>

דגל ישראל

נס ודגל

כיום דֶּגֶל הוא יריעת בד שעליה צורות ועיטורים בצבעים מסוימים, המשמשת סמל למדינה, ליחידה צבאית וכדומה, ונֵס הוא בעיקר מעשה פלאים. שתי המילים משמשות כבר במקרא, ומעניינת התפתחות משמעותן.
המשך קריאה >>

"הנה רואה אני בדמיוני את 'אחרית הימים' הנה נקבצים ובאים אחינו מכל פזוריהם לארץ האבות הנה שולח לפנינו אלהי אבותינו את הרצון והעוז להקים על יסודם את העצמאות העברית בכל תפארתה" איתמר בן אב"י, 'עם שחר עצמאותנו'.

שואה ועצמאות

שתי מילים מעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה – מילה מקראית שיוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה; עצמאות – מילה שחידש על פי עדותו איתמר בן אב"י.
המשך קריאה >>

בין שואה לתקומה

המילה קוממיות קשורה לפעלים קָם וקוֹמֵם, והיא מתפרשת כתואר פועל שמשמעו 'בקומה זקופה'. כך גם בלשון התפילה והברכות כגון "והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו (מהרה) קוממיות לארצנו".
המשך קריאה >>

איור של צבע צובע את דגל ישראל משחור לפסי תכלת - שואה ועצמאות

בין הנצחה לניצחון

הנצחה וניצחון: שתי מילים מעצבות בזהות הלאומית של המדינה שיש ביניהן קשר שאינו רק סמלי.
המשך קריאה >>

איור של אדם אוחז בנפנף מעל מצלה והכיתוב: המדריך למנפנף בעברית

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

איור של מפת ישראל ובראשה ראש שארץ הצבי

ארץ הצבי

על אף נוכחותו הבולטת של הצבי קל הרגליים בארצנו, סביר שהביטוי הידוע אֶרֶץ הַצְּבִי אינו קשור לשמו של בעל החיים. את המילה צְבִי שבביטוי זה – הלקוח מספר דניאל – מקובל לשייך לשורש השמי צב"י המציין רצון.
המשך קריאה >>

ממדינה למדינה

על גלגולי המילה 'מדינה' מן המקרא ועד ימינו

למעלה מאלפיים שנה מפרידות בין מדינת ישראל למדינות המלך אחשוורוש. ננסה לברר מה בין המדינה בספרות העברית העתיקה ובין המדינה בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

העגה המקומית

לקראת יום העצמאות ה־75 של מדינת ישראל פנינו אליכם בבקשה שתשתפו אותנו בעגה המקומית של יישובכם. רבים נענו לפנייתנו ושלחו מילים וביטויים ייחודיים; מובא כאן מבחר מן המילים שקיבלנו.
המשך קריאה >>

כיתוב שבעים שנות מדינה עברית

שבעים שנות מדינה עברית

במלאת שבעים שנה למדינת ישראל אנחנו מגישים לכם שפע של מילים בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.
המשך קריאה >>

איור טורקיז של איכר עובד על טרקטור, מגדל מים, שמש ושיבולים במדבר וכיתוב "אתם בחרתם - המילים הכי ישראליות" ופירוט העשורים והמילה שנבחרה עבור כל אחד העשור הראשון: עצמאות העשור השני: מיתון העשור השלישי: מהפך העשור הרביעי: שקל העשור החמישי: תקליטור העשור השישי: מסרון העשור השביעי: יישומון

המילים הכי ישראליות – מצעד העשורים

אלפי גולשים בחרו את המילים העבריות המאפיינות כל עשור מאז קום המדינה.
המשך קריאה >>

כיתוב: מילה לכל שנה

מילה לכל שנה

במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה.
המשך קריאה >>

סמל מדינת ישראל

"היא מדינת ישראל" – איך נקבע שמה של המדינה, יום העצמאות תשפ"ג

הרצאה מקוונת

אתם מוזמנים לצפות בהרצאה שמספרת את סיפור בחירת השם ישראל ומה היו ההצעות האחרות.
להרחבה

איור של חייל מצדיע

הפזמניק יוצא לחמשוש: סודות הסלנג הצבאי, יום העצמאות תשפ"ג

הרצאה מקוונת

אתם מוזמנים לצפות בהרצאה המקוונת של הלשונאי רוביק רוזנטל, אשר ספרו "מדברים צהלית", עוסק בדיוקן שפת הצבא הישראלי.
להרחבה

כשהקולנוע והעברית נפגשו

כשהקולנוע והעברית נפגשו, יום העצמאות תשפ"ג

הרצאה מקוונת

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתה של ד"ר מירי בר־זיו לוי על הקשר בין המאבק לתחיית העברית ובין הקולנוע.
להרחבה

תמונה של דגל ישראל

ארץ עברית – מתן שמות עבריים ליישובים, אייר תשפ"ב

הרצאה מקוונת לקראת יום העצמאות

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו של פרופ' יואל אליצור על מתן שמות עבריים ליישובים ולעצמים גאוגרפיים בארץ ישראל.
להרחבה

פנייתו של דוד בן גוריון לוועד הלשון לקביעת מונחים לקראת הקמת המדינה

בן־גוריון והמינוח העברי

ערב קום המדינה פנה דוד בן־גוריון אל ועד הלשון בעניין קביעת מונחים בעברית למוסדות המדינה והשלטון. המכתב נשלח ביום כ"ד בשבט תש"ח (4 בפברואר 1948), בעיצומה של מלחמת העצמאות.
המשך קריאה >>

שער מלון הלשון העברית הישנה והחדשה כרך ראשון

כיצד נמנו השנים במילוני בן־יהודה?

בשערי כרכי "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" מאת אליעזר בן־יהודה צוינו השנים על פי שלושה מניינים שונים – מה פשר הדברים?

המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות ישראל

ישראל

יִשְׂרָאֵל הוא שם אדם, שמה של ממלכה עתיקה, שמם של עם וארץ למודי היסטוריה, וגם שם מדינתנו – מה הן הפרשנויות וההבנות השונות לשם זה?
המשך קריאה >>