הדף בטעינה

על המילה סוֹרֵג

במילון

 (ללא ניקוד: סורג)
מיןזכר
שורשסרג
נטייהסוֹרְגִים, סוֹרָגִים לכל הנטיות

הגדרה

  • סבָכה של רשת ברזל – בעיקר על חלון בית להגן עליו מפני פריצה או בבית הסוהר למנוע בריחת אסירים

צירופים



 (ללא ניקוד: סורג)
בנייןקל
שורשסרג
נטייהסוֹרֶגֶת לכל הנטיות
נטיית הפועלסָרַג, יסרוֹג, לסרוֹג לכל הנטיות

הגדרה

  • עושה בגד או בד מחוט (של צמר, כותנה או חומר מלאכותי) במַסרגות יד או במכונה [ראו גם: סוֹרֵג, סוֹרָג]
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שובר או שובר

גולל, סורג, שובר

בשלוש המילים הללו יש הבדל בין דרך ההגייה שהמליצו עליה מתקני הלשון – גּוֹלֵל, סוֹרֵג ושׁוֹבֵר, ובין הנוהֵג בדיבור – גּוֹלָל, סוֹרָג, שׁוֹבָר (ובריבוי: סוֹרָגִים, שׁוֹבָרִים). האם יש הצדקה לתקן את ההגייה הרווחת?
המשך קריאה >>
צילום ממליאת האקדמיה

מילים חדשות והחלטה בדקדוק (תשע"א, 2011)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9360
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-03-07 14:02:13
    [post_date_gmt] => 2011-03-07 12:02:13
    [post_content] => 

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011, אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.

המילים החדשות

  • דִּבְשׁוֹן (מקל להוצאת דבש שלראשו צורת סליל)
  • דִּבְשִׁית (כלי לדבש)
  • עֲמִיתָנִיעֲמִיתָנוּת (קולגיאלי, קולגיאליות)
  • עֲתוּדִי (רזרבי); שם תואר זה מצטרף לשם עֲתוּדָה (רזרבה) שנקבע כבר בתש"ה (1945).
  • קְרִיאָה לְתִקּוּןקְרִיאָה לְהַחְלָפָה (ריקול)
  • גַּלְגִּנּוֹעַ (בלי ניקוד גלגינוע; גלגיליים חשמליים, קורקינט חשמלי)

עוד אישרה האקדמיה את המונח הרווח מִנְעָד (דיאפזון) במקום מִגְבּוֹל שנקבע בעבר במונחי המוזיקה. מִנְעָד, שנוצר מהדבקת מיליות היחס מן + עד, הוא טווח הצלילים שכלי נגינה או קולו של אדם מסוגל להפיק – מן הנמוך עד הגבוה; המילה משמשת גם בהקשרים לא מוזיקליים.

החלטה בדקדוק

בשמות גוללסורגשובר שתי צורות כשרות:

  • גּוֹלֵלגּוֹלָל (המילה משמשת היום בעיקר בצירופים כגון "סתם עליו את הגולל" – במקור 'כיסה את הקבר באבן' ובהשאלה 'הביא לקצו', 'הסיר לחלוטין מסדר היום').
  • סוֹרֵג (וברבים סוֹרְגִים), סוֹרָג (וברבים סוֹרָגִים).
  • שׁוֹבֵר (וברבים שׁוֹבְרִים), שׁוֹבָר (וברבים שׁוֹבָרִים).
[post_title] => מילים חדשות והחלטה בדקדוק (תשע"א, 2011) [post_excerpt] => בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011 אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%91%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-09 23:42:25 [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:42:25 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9360 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011 אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>