הדף בטעינה

על המילה שׁוֹבֵר

במילון

 (ללא ניקוד: שובר)
שורששׁבר
נטייהשׁוֹבְרִים וגם שׁוֹבָרִים

הגדרה

  • מסמך המעיד על פעולה כספית כגון ביצוע תשלום
  • כתב אישור לקבלת טובין או שירות ששולם עליהם מראש (בלועזית: וָאוּצֶ'ר)

צירופים



 (ללא ניקוד: שובר)
בנייןקל
שורששׁבר
נטייהשׁוֹבֶרֶת; שָׁבַר, ישבּוֹר, לשבּוֹר לכל הנטיות

הגדרה

  • מפָרק לחתיכות על ידי הפעלת כוח או הפלה וכדומה
  • (בהשאלה) פוגם, פוגע (בעיקרון, בשיטה וכדומה)
  • מפסיק או מֵפֵר (פיקדון, צום, רעב, שביתה וכדומה)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שני ילדים על מושבי רכבת והכיתוב: שׁוֹבֵר או שׁוֹבָר

שׁוֹבֵר וגם שׁוֹבָר

שנים רבות נחשבה ההגייה הרווחת שׁוֹבָר לא תקנית. ואולם עיון במסורות ההגייה של המילה 'שובר' בקריאת המשנה העלה שיש עדויות להגייה זו, ולכן החליטה האקדמיה להתירה.
המשך קריאה >>
שני ילדים על מושבי רכבת והכיתוב: שׁוֹבֵר או שׁוֹבָר

שׁוֹבֵר או שׁוֹבָר

לקראת הדיון בצורת המילה שובר בוועדת הדקדוק של האקדמיה ביקשנו לברר מהי ההגייה הרווחת, ופנינו אל הציבור בשאלה: איך אתם נוהגים לומר – שׁוֹבָר או שׁוֹבֵר?
המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 44

אקדם 44

WP_Post Object
(
    [ID] => 8052
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-03-14 16:31:44
    [post_date_gmt] => 2012-03-14 14:31:44
    [post_content] => תוכן העניינים
  • האקדמיה ללשון העברית בעפולה, עמ' 1
  • העברית בין רצף לחידוש, עמ' 1
  • הכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה, עמ' 1
  • לזכרו של פרופ' מנחם צבי קדרי ז"ל, עמ' 2
  • תרבות של לשון ולשון של תרבות, עמ' 2
  • הופיע המילון למונחי התחבורה היבשתית, עמ' 2
  • גולל, סורג, שובר מאת דורון יעקב, עמ' 3
  • חברים חדשים באקדמיה: חיים באר, משה פלורנטין, צרויה שלו, סטיבן פראד, עמ' 3
  • הלכה ומנהג בייעוץ האקדמיה לציבור מאת קרן דובנוב, עמ' 4
  • כללי תעתיק חדשים ומעודכנים בכתב־העת "העברית", עמ' 7
  • פרסומים חדשים: 100 מילים – מאה של מילים בעברית תרע"ב–תשע"ב; מתגלגלים עם המילים, עמ' 8
    [post_title] => אקדם 44 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-44 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2015-07-27 20:03:01 [post_modified_gmt] => 2015-07-27 17:03:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8052 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים האקדמיה ללשון העברית בעפולה, עמ' 1 העברית בין רצף לחידוש, עמ' 1 הכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה, עמ' 1 לזכרו של פרופ' מנחם צבי קדרי ז"ל, עמ' 2 תרבות של לשון ולשון של המשך קריאה >>
צילום ממליאת האקדמיה

מילים חדשות והחלטה בדקדוק (תשע"א, 2011)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9360
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-03-07 14:02:13
    [post_date_gmt] => 2011-03-07 12:02:13
    [post_content] => 

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011, אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.

המילים החדשות

  • דִּבְשׁוֹן (מקל להוצאת דבש שלראשו צורת סליל)
  • דִּבְשִׁית (כלי לדבש)
  • עֲמִיתָנִיעֲמִיתָנוּת (קולגיאלי, קולגיאליות)
  • עֲתוּדִי (רזרבי); שם תואר זה מצטרף לשם עֲתוּדָה (רזרבה) שנקבע כבר בתש"ה (1945).
  • קְרִיאָה לְתִקּוּןקְרִיאָה לְהַחְלָפָה (ריקול)
  • גַּלְגִּנּוֹעַ (בלי ניקוד גלגינוע; גלגיליים חשמליים, קורקינט חשמלי)

עוד אישרה האקדמיה את המונח הרווח מִנְעָד (דיאפזון) במקום מִגְבּוֹל שנקבע בעבר במונחי המוזיקה. מִנְעָד, שנוצר מהדבקת מיליות היחס מן + עד, הוא טווח הצלילים שכלי נגינה או קולו של אדם מסוגל להפיק – מן הנמוך עד הגבוה; המילה משמשת גם בהקשרים לא מוזיקליים.

החלטה בדקדוק

בשמות גוללסורגשובר שתי צורות כשרות:

  • גּוֹלֵלגּוֹלָל (המילה משמשת היום בעיקר בצירופים כגון "סתם עליו את הגולל" – במקור 'כיסה את הקבר באבן' ובהשאלה 'הביא לקצו', 'הסיר לחלוטין מסדר היום').
  • סוֹרֵג (וברבים סוֹרְגִים), סוֹרָג (וברבים סוֹרָגִים).
  • שׁוֹבֵר (וברבים שׁוֹבְרִים), שׁוֹבָר (וברבים שׁוֹבָרִים).
[post_title] => מילים חדשות והחלטה בדקדוק (תשע"א, 2011) [post_excerpt] => בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011 אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%91%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-09 23:42:25 [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:42:25 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9360 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011 אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק. המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שׁוֹבֵר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>