הדף בטעינה

על המילה פַּעֲמָן

במילון

 (ללא ניקוד: פעמן)
מיןזכר
שורשפעם
נטייהפַּעֲמָנִים

הגדרה

  • מכשיר מדידה של הזמן לקביעת הקצב בנגינה ובזִמרה (בלועזית: מֶטְרוֹנוֹם)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון מה משמעות המילה החדשה – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21528
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-01 11:43:32
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:43:32
    [post_content] => 

חלק א

1. מהו עֲלִילוֹן?

אפשרות א: קומיקס

2. מהי אֲסֻפָּה?

אפשרות ב: לקט, קולקצייה מקור המילה אסופה בספר קהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). למילה אסופה ניתנו פירושים שונים ובהם 'קובץ מְשָׁלִים'. מכאן המשמעות שקיבלה המילה בעברית החדשה – אוסף מאמרים או יצירות ספרות שכונסו בכרך אחד. בשנת תשע"ג (2013) החליטה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית להרחיב את שימוש המילה אסופה גם ל'קולקצייה' בתחום האופנה: אוסף מייצג של דגמים חדשים, בייחוד לקראת העונה הבאה.

3. מהי שְׁבִילָה?

אפשרות ב: ראנר שבילה היא מפה ארוכה וצרה הנפרסת על המפה הגדולה לאורך השולחן. אליעזר בן־יהודה מעיד במילונו כי המילה נהגה בלשון הדיבור בתקופתו. צורתה של השבילה מזכירה שביל ומכאן שמה.

4. מהו מָאוֹץ?

אפשרות ג: ספרינט מאוץ הוא מרוץ תחרותי למרחקים קצרים. הספורטאי המתחרה במאוץ הוא אָצָן. הפועל אָץ פירושו מיהר: "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא (=לשקוע) כְּיוֹם תָּמִים" (יהושע י, יג). משמעות קרובה היא זירז, לָחַץ: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם…" (שמות ה, יג). נראה שקרבת הצליל בין הפעלים אָץ ורָץ עומדת ברקע החידוש מאוץ לציון ריצה מהירה. מילים חדשות אחרות מן השורש או"ץ מציינות הגברת מהירות: תְּאוּצָה, הֶאָצָה, (דופק) מוּאָץ. המונח מאוץ נקבע באקדמיה במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).

חלק ב

1. מהי בְּשֹׂמֶת?

ארומה – הריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. המילה בשומת שקולה במשקל המילה קטורת.

2. מהי מַעֲגָנָה?

מרינה – מקום עגינה לכלֵי שיט קטנים, כגון ספינות קטנות, סירות ויַכטות.

3. מהי נְסוּעָה?

קילומטרז' – סך הקילומטרים שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת. המילה נְסוּעָה שקולה במשקל המציין קְבוּצָה.

4. מהו פַּעֲמָן?

מטרונום – מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת, כלומר את יחידות הקצב הבסיסיות (beats), בנגינה או בזמרה.

5. מהו צַנְרָן?

שנורקל – מכשיר המאפשר לשׂוֹחֶה לנשום בעת שראשו שקוע במים. המכשיר עשוי צינור שפתחו האחד מחוץ למים ופתחו האחר מחובר לאפו או לפיו של השוחה.

6. מהי תִּשְׁקֹפֶת?

פרספקטיבה – שינוי גודל העצמים בעיני המסתכל ממרחק, ומכאן יצירת עומק מדומה בציור או בסרטוט דו־ממדי וכן נקודת מבט מרוחקת בזמן על התרחשות, המאפשרת הערכה שקולה יותר.

חזרה לחידון [post_title] => חידון מה משמעות המילה החדשה - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-07-03 00:54:21 [post_modified_gmt] => 2017-07-02 21:54:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21528 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מוזיקה עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5365
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-06-02 10:35:59
    [post_date_gmt] => 2013-06-02 07:35:59
    [post_content] => 

אקדמה, פעמן, מִפְעָם, תכליל, חדשיר

דוגמה לתווים (קטע מ"שיר לערב חג")

אַקְדָּמָה (פְּרֵלוּד)

אקדמה היא קטע נגינה המשמש מבוא ליצירה מוזיקלית, וכן קטע קצר ועצמאי לכלי יחיד, בעיקר פסנתר. המילה אַקְדָּמָה (באל"ף) קרובה למילה הכללית הַקְדָּמָה, בדומה לזוגות אַזְעָקָה לעומת הַזְעָקָה, אַבְחָנָה לעומת הַבְחָנָה ועוד. הצורה אַקְדָּמָה היא על דרך הארמית. המילה מוכרת בצורת הנסמך שלה אַקְדָּמוּת מן הפיוט הארמי "אַקְדָּמוּת מִלִּין" (=ראשית מילים) הנאמר בתפילת חג השבועות.

פַּעֲמָן (מטרונום)

פעמןפעמן הוא מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת, כלומר את יחידות הקצב הבסיסיות , בנגינה או בזמרה. הפַּעֲמָה (צורת היחיד של פְּעָמוֹת) והפַּעֲמָן נגזרו מן המילה פַּעַם – שמשמעה הבסיסי הוא צעד, מכת הרגל. למשמעות זו מתקשרת גם המילה פְּעִימָה – נקישה, דפיקה – המוכרת למשל מפעילות הלב. המונח פעמן אושר באקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ס (2000).

מִפְעָם (טמפו)

מפעם הוא המהירות שבה מבוצעת מנגינה, כגון לְאַט או אִטִּי (אדג'ו), בִּמְתִינוּת או מָתוּן (מוֹדֵרָטוֹ), בְּעֵרָנוּת או עֵרָנִי (אָלֶגְרוֹ). מונחים קרובים הם: מִקְצָב (ריתמוס) – מערך היחסים בין משכֵי הצלילים; מִשְׁקָל – ארגון הפְּעָמוֹת (יחידות הקצב הבסיסיות) לפי מחזוריות קבועה של פעמות מוטעמות ולא־מוטעמות.

תַּכְלִיל (פרטיטורה)

תכליל הוא ספר תווים של יצירה מוזיקלית רבת משתתפים, ובו תווים של כלל המשתתפים. המילה תַּכְלִיל מן השורש כל"ל מצטרפת לרשימה של מילים במשקל זה הקשורות לעולם האומנות: תַּבְלִיט, תַּחְרִיט, תַּמְשִׁיחַ (פרסקו), תַּצְלִיל (אקורד), תַּקְלִיט ותַמְלִיל.

חַדְשִׁיר (סינגל)

חדשיר הוא תקליט בן שיר אחד (או שיר מרכזי ושיר נוסף), בעיקר מתוך תקליט העומד לצאת לאור. את החדשיר נוהגים לתת לשדרים להשמעה ברדיו, ולכן יש הקוראים לו 'תקליט שדרים'. המילה חדשיר נוצרה מהלחמה של הרכיב חַד (=אחד) ושל המילה שִׁיר, וכן יש בה רמז למילה חָדָשׁ. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ח (1998). [post_title] => מוזיקה עברית [post_excerpt] => מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:12:46 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:12:46 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5365 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
להתפעם כל פעם מחדש - איור

להתפעם בכל פעם מחדש

WP_Post Object
(
    [ID] => 984
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-14 08:40:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-14 06:40:00
    [post_content] => 

פעם

פעמים רבות נזכרת המילה פַּעַם בתנ"ך ובספרות חז"ל. נתבונן בכמה דוגמאות:
  1. "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב).
  2. "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו" (שופטים ה, כח).
  3. "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר [יריחו] שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת" (יהושע ו, ד).
  4. "פעם אחת היינו יושבין בין האילנות..." (ספרא בחוקותי ב, ה).
בשתי המובאות הראשונות משמעותה של המילה פעם שונה מן הרגיל בלשוננו: בראשונה פירושה רֶגֶל, ובשנייה – צַעַד. משמעויות אלו קיימות גם בלשונות שמיות אחרות, וככל הנראה הן העומדות ביסודה של המילה. השימוש במילה פעם בתנ"ך במשמעות של רגל או צעד אופייני ללשון המליצית, שכן לשון זו נוטה לשמר רבדים קדומים של השפה. גם בימינו שייך שימוש זה ללשון המליצית, בעיקר מצירופים כגון 'פעמי משיח', 'הכין פעמיו', 'שם פעמיו אל'. המשמעות הרווחת של המילה פעם – בתנ"ך, בספרות חז"ל ובלשון ימינו – היא המשמעות המופשטת יותר שבמובאה השלישית: 'כל אחת מן ההזדמנויות שפעולה מסוימת חוזרת בהן'. בצירופים דוגמת 'שבע פעמים', ו'פעמים רבות' הפעולה חוזרת ממש, ואילו בצירוף 'פעם אחת' מודגש שהפעולה הייתה יכולה לחזור אך לא חזרה. בלשון חכמים קיבל הצירוף 'פעם אחת' גם משמעות של זמן – 'ביום מן הימים', 'בזמן מן הזמנים' – אולי בהשפעת 'זמנא חדא' בארמית. שימוש זה רגיל בפתיחה של סיפורים, כמו במובאה הרביעית. בעברית המאוחרת יש שמשמשת במשמעות זו המילה פעם לבדה, כגון בשיר הילדים הידוע "פעם הייתי בתימן". ויש שהמילה פעם איננה באה כתיאור זמן של אירוע נקודתי בעבר, אלא כתיאור של העבר בכלל במשמעות 'לפנים', 'בימים עברו'. למשל: "כמו פעם", "פעם הכול היה אחרת".

פעמון, פעימה והתפעמות

השורש פע"ם מציין מכה, נקישה וזעזוע, משמעות אשר אולי התפתחה מן המשמעות הראשונית של המילה פַּעַם – צעד ומכת הרגל. לאחר תיאור חלום הפרות וחלום השיבולים של פרעה מלך מצרים נאמר: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ" (בראשית מא, ח), כלומר: רוחו נזדעזעה. מעניין שבתנ"ך מדובר בזעזוע שלילי, ואילו בלשון ימינו המילים התפעם, נפעם, מפעים והתפעמות מציינות בעיקר התפעלות חיובית. גם המילה המקראית פעמון קשורה לעניין המכה והזעזוע, כפי שמסביר ר' דוד קמחי (רד"ק) בספר השורשים שלו: "לפי שהוא מתקשקש ומתכתת בענבל שבתוכו". על פי משמעות זו של השורש פע"ם חודשה בימי הביניים המילה פְּעִימָה (נקישה), ובתחום המוזיקה חודשה בעברית החדשה פַּעֲמָה (יחידת קצב בסיסית), וממנה גם פַּעֲמָן (מטרונום, המכשיר המודד את הפְּעָמוֹת). וכמובן בל נשכח את פעימות הלב והלב הפועם – צירופים אשר נוצרו בעת החדשה, אבל יש להם טעם של פעם.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => להתפעם בכל פעם מחדש [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a2%d7%9d-%d7%91%d7%9b%d7%9c-%d7%a4%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-08-09 22:43:38 [post_modified_gmt] => 2020-08-09 19:43:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=984 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 40

למד לשונך 40

WP_Post Object
(
    [ID] => 6866
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2002-01-14 16:18:27
    [post_date_gmt] => 2002-01-14 14:18:27
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תש"ס-תשס"א
    [post_title] => למד לשונך 40
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תש"ס-תשס"א: פַּעֲמָן, צַהֲלוּלִים, צְמוּדוֹנִים, מַקְּלוֹר, עֲלִיַּת תִּקְרָה; על ענייני דקדוק של ראשי תיבות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-40
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 07:52:06
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 04:52:06
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6866
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תש"ס-תשס"א: פַּעֲמָן, צַהֲלוּלִים, צְמוּדוֹנִים, מַקְּלוֹר, עֲלִיַּת תִּקְרָה; על ענייני דקדוק של ראשי תיבות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


פַּעֲמָן
לרשימה המלאה
כללי (תש"ס, 2000)
פַּעֲמָן , מֶטְרוֹנוֹם מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת - את יחידות הקצב הבסיסיות - בנגינה או בזמרה
חלופות תקניות : מֶטְרוֹנוֹם