הדף בטעינה

על המילה נוֹשֵׂא

במילון

 (ללא ניקוד: נושא)
בנייןקל
שורשנשׂא
נטייהנוֹשֵׂאת; נָשָׂא, יישָא, לָשֵׂאת (בלשון המשנה: לִישָׂא) לכל הנטיות

הגדרה

  • מֵרים, מגביה
  • מחזיק, מטַלטל
  • (אישה) מתקשר בקשר של נישואים
  • (ב־) מקבל בסבלנות (עול, טורַח)
  • סולח (עוון, חֵטא)
  • משמיע (נאום, הרצאה, קינה, שֵם ה')
  • [בצורת הווה זכר] עניין מרכזי בדיון, במאמר, בספר וכדומה (בלועזית: תֵּמָה)
  • [בצורת הווה זכר] (בדקדוק) חלק המשפט שמדובר עליו (בלועזית: סוּבְּיֵיקְט)

צירופים

לכל הצירופים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מושא העבֵירה או נשוא העבֵירה?

WP_Post Object
(
    [ID] => 54
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-01-02 11:38:53
    [post_date_gmt] => 2011-01-02 09:38:53
    [post_content] => 

העוסקים בתחום המשפט תוהים לא אחת אם יש לומר 'מושא העבֵירה', 'מושא תיק זה' או 'נשוא העבֵירה', 'נשוא תיק זה'. שאלה זו נדונה בוועדה למונחי משפט של האקדמיה ונקבע שבהקשר זה יש לנקוט 'מושא' ולא 'נשוא'.

שני המונחים 'נשוא' ו'מושא' לקוחים מתחום התחביר ומצטרפים אל המונח 'נושא': 'נושא' הוא סובייקט בלעז, 'נשוא' הוא פרדיקט, ו'מושא' מתרגם את המילה אובייקט.

המונח הלועזי אובייקט משמש גם בהקשר המשפטי במבנים המודגמים לעיל, ועל כן המונח 'מושא' הוא שנקבע כמונח העברי התקני בהקשר המשפטי.

נציין שבשימוש הכללי משמשת בהקשרים דומים המילה 'נושא'.

מושא העבירה לשם בנקבה

נשאלנו אם צירופים כמו 'מושא העבירה', 'מושא הדיון' נוטים לנקבה כאשר הם מתייחסים לשם ממין נקבה. תשובתנו היא שאף כי מדובר בצורת בינוני, הנוטה בדרך כלל לפי מין, הרי מדובר בצירוף מופשט ולכן הוא נשאר בצורתו היסודית. דומה המילה 'מושא' בהקשר זה למילה 'נושא', שאף היא צורת בינוני. כשם שלא נטה את המילה 'נושא' לנקבה במשפט  "החלטה זו היא נושא הדיון" (ולא "נושאת הדיון"), כך לא נטה את המילה 'מושא' לנקבה במשפט כמו 'הדירה מושא הדיון הוחזקה ברשות'. [post_title] => מושא העבֵירה או נשוא העבֵירה? [post_excerpt] => העוסקים בתחום המשפט תוהים לא אחת אם יש לומר 'מושא העבֵירה', 'מושא תיק זה' או 'נשוא העבֵירה', 'נשוא תיק זה'. שאלה זו נדונה בוועדה למונחי משפט של האקדמיה ונקבע שבהקשר זה יש לנקוט 'מושא' ולא 'נשוא'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%94%d7%a2%d7%91%d6%b5%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%a9%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%a2%d7%91%d6%b5%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-01 21:32:02 [post_modified_gmt] => 2020-04-01 18:32:02 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=54 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

העוסקים בתחום המשפט תוהים לא אחת אם יש לומר 'מושא העבֵירה', 'מושא תיק זה' או 'נשוא העבֵירה', 'נשוא תיק זה'. שאלה זו נדונה בוועדה למונחי משפט של האקדמיה ונקבע שבהקשר זה יש לנקוט 'מושא' ולא 'נשוא'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך ספטמבר 1994

למד לשונך 7

WP_Post Object
(
    [ID] => 6768
    [post_author] => 15
    [post_date] => 1994-09-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1994-09-14 13:18:30
    [post_content] => מילים בשימוש כללי מתחום תקשורת ההמונים שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ד

הערות עדכון
  • מַעֲרַךְ שִׁדּוּר > תַּסְדִּיר (תשע"ג, 2012)
  • לוּחַ עֲלִילָה > תַּסְרִיט מְצוּיָּר (תשע"ג, 2012)
[post_title] => למד לשונך 7 [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי מתחום תקשורת ההמונים שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ד: על המילים קְדִימוֹן, גַּרְיָן, מַעֲרַךְ שִׁדּוּר, לוּחַ עֲלִילָה, מַקְרֵאַת עֵזֶר, קֶטַע מִלּוּאִים, מִשְׁבֶּצֶת שִׁדּוּר. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-08-26 23:55:07 [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:55:07 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6768 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מילים בשימוש כללי מתחום תקשורת ההמונים שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ד: על המילים קְדִימוֹן, גַּרְיָן, מַעֲרַךְ שִׁדּוּר, לוּחַ עֲלִילָה, מַקְרֵאַת עֵזֶר, קֶטַע מִלּוּאִים, מִשְׁבֶּצֶת שִׁדּוּר.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


נוֹשֵׂא (מרים; מחזיק)
לרשימה המלאה
הידרולוגיה (תשל"א, 1971)
נוֹשֵׂא מַיִם , אַקְוִיפֵר*
* במילון המקורי כתוב: אַקְוִיפֶר
בשימוש הכללי - אַקְוָה

נוֹשֵׂא (עניין שדנים בו)
לרשימה המלאה