הדף בטעינה

על המילה נָטוֹרֵי קַרְתָּא

במילון

 (ללא ניקוד: נטורי קרתא)
*ארמית

הגדרה

  • שומרי העיר – כינוי של בני כַּת חרֵדים קיצוניים מן העֵדה האשכנזית בירושלים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור בתים ובניינים וכיתוב "זהו זה! בקיבוץ, בכפר, בקרת"

קֶרֶת, קִרְיָה וקַרְתָּנִי

WP_Post Object
(
    [ID] => 30264
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-07-24 13:27:27
    [post_date_gmt] => 2018-07-24 10:27:27
    [post_content] => 
"בַּקִּבּוּץ, בַּכְּפָר, בַּקֶּרֶת – זֶהוּ זֶה! וְלֹא אַחֶרֶת..." (אהוד מנור, מתוך שיר הפתיחה של סדרת הטלוויזיה)
המילה קֶרֶת משמשת לעיתים בשירה ובספרות במקום המילה הקרובה קִרְיָה בהוראה 'עיר' או 'עיר גדולה'. המילים קֶרֶת וקִרְיָה מוכרות שתיהן מן התנ"ך, אך קִרְיָה נפוצה שָׁם בהרבה: מלבד שימושים כלליים דוגמת "וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה" (מלכים א א, מה), "עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (ישעיהו א, כו), היא גם רכיב בשמות מקומות, ובהם קִרְיָתַיִם, קִרְיַת אַרְבַּע, קִרְיַת סֵפֶר, קִרְיַת יְעָרִים. לעומתה המילה קֶרֶת מופיעה בתנ"ך חמש פעמים בלבד – כולן בספרות החוכמה: ארבע פעמים במשלי ופעם אחת באיוב, למשל: "בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת, וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס" (משלי יא, יא), "בְּצֵאתִי שַׁעַר עֲלֵי קָרֶת, בָּרְחוֹב אָכִין מוֹשָׁבִי" (איוב כט, ז).[1] מקובל לראות במילים קֶרֶת וקִרְיָה צורות שונות של אותה המילה במשמעות 'עיר', אך היה מי שהציע שקֶרֶת בתנ"ך היא דווקא עיר מבוצרת או מצודה על פי המשמעות של qrt באוגריתית ('מבצר') לעומת qryt ('עיר'). גם בלשונות שמיות נוספות מצויות מילים זהות או קרובות:
  • בערבית قَرْيَة (קַרְיַה) היא כפר או עיירה.
  • בארמית קַרְתָּא היא עיר, ומכאן הצירוף 'נָטוֹרֵי קרתא' ('שומרי העיר') – כיום שמו של אחד הפלגים החרדיים.
  • בפניקית המילה היא קַרְתְּ, ומכאן שם העיר והמעצמה הימית העתיקה קַרְתְּ חַדַשְתְּ ('עיר חדשה'), המוכרת בייחוד בגלגול הלטיני של אותו השם: קרתגו.
מן המילה קֶרֶת נגזר שם התואר קַרְתָּנִי שפירושו 'פרובינציאלי'. בספרות חז"ל קרתני הוא בן עיר קטנה, לעומת בן הכרך. בעברית החדשה קרתני משמש במשמעות מושאלת: צר אופקים, חסר תחכום, שמרן וכדומה. כיום המילה קֶרֶת נקרית כאמור פה ושם בשירה ובספרות. גם המילה קִרְיָה משמשת במשמעות 'עיר' בעיקר בלשון הגבוהה, ואילו בשימוש הכללי היא מציינת קבוצת בניינים שהם יחידה אחת, כגון 'קריית האוניברסיטה', 'קריית הממשלה'. אל היישובים המקראיים קִרְיַת אַרְבַּע, קִרְיַת סֵפֶר ודומיהם נוספו בעת החדשה יישובים נוספים דוגמת קִרְיַת מַלְאָכִי וקִרְיַת אוֹנוֹ, וכמובן קבוצת 'הקריות' שליד חיפה: קִרְיַת יָם, קִרְיַת בְּיָאלִיק, קִרְיַת מוֹצְקִין וקִרְיַת אָתָא. ______________________

[1] במובאות אלו הקו"ף בקמץ במקום בסגול כי המילה באה צורת ההפסק (על צורות הפסק ראו כאן).

[post_title] => קֶרֶת, קִרְיָה וקַרְתָּנִי [post_excerpt] => המילה קֶרֶת משמשת לעיתים בשירה ובספרות במקום המילה הקרובה קִרְיָה בהוראה 'עיר' או 'עיר גדולה'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%a8%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%aa%d7%a0%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-29 23:28:52 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 20:28:52 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=30264 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה קֶרֶת משמשת לעיתים בשירה ובספרות במקום המילה הקרובה קִרְיָה בהוראה 'עיר' או 'עיר גדולה'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

פיקוח וניטור

WP_Post Object
(
    [ID] => 12003
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2015-10-13 12:56:41
    [post_date_gmt] => 2015-10-13 09:56:41
    [post_content] => בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים בשדה הסמנטי של שמירה והשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר ונָטַר, וכן שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן. אל אלו מצטרפים שׁוֹמְרִים, מַשְׁגִּיחִים, מְגִנִּים, נוֹטְרִים, זְקִיפִים וצוֹפִים. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור.

פיקוח

השורש פק"ח מציין ביסודו פתיחה, והוא קרוב לשורשים פק"ע ובק"ע. במקרא הפעלים מן השורש פק"ח באים לצד עיניים: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם" (בראשית ג, ה), "אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם" (ירמיהו לב, יט) ועוד. מכאן פִּקֵּחַ שהוא ההפך של עיוור וגם חכם, מי שעיניו בראשו. לצד גלגול משמעות זה של השורש פק"ח אנו מוצאים בלשון חז"ל גלגול משמעות גם לתחום השמירה וההשגחה, בעיקר בצורות בבניין פיעל: "לפקח על עסקי כלה" (משנה שבת כג, ד), "פיקוח נפש". בימינו התמסדו המילים פִּקּוּחַ ומְפַקֵּחַ בתחומים רבים: חינוך, תחבורה, בנייה, כלכלה, מדעים, איכות הסביבה, חקלאות ועוד. בסוף שנות העשרים של המאה העשרים חידש ועד הלשון את המונח פַּקָּח כחלופה ל-foreman (מנהל עבודה), אך המילה נקלטה במשמעות אחרת. כיום נהוג להבחין בין מְפַקֵּחַ – supervisor ובין פַּקָּח – inspector.

ניטור

השורש נט"ר מוכר לנו מן התנ"ך, למשל בשיר השירים: "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי" (א, ו); "כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף" (ח, יא). הנוטרים הם אפוא שומרי הכרם. גם המילה מַטָּרָה, הגזורה משורש זה, קשורה לשמירה:  ירמיהו היה "עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה" (לג, א), כלומר בבית הסוהר. מקובל לראות בפועל נָטַר שאילה מן הארמית – מקבילה של הפועל העברי נָצַר. בחלק הארמי של ספר דניאל נאמר "וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת" (='והדבר בלבי שמרתי'; ז, כח), וכנגד זה "וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ" (משלי ג, א). מן הארמית שלאחר המקרא נשאל הצירוף 'נָטוֹרֵי קרתא', כלומר 'שומרי העיר' (המילה נָטוֹר שקולה במשקל המילה לָקוֹחַ). כיום הוא ידוע כשמו של אחד הפלגים החרדיים. הפועל נָטַר משמש גם בהקשר שלילי, כגון "לֹא תִּקֹּם וְלֹא תִּטֹּר" (ויקרא יט, יח) "הֲיִנְטֹר [עוון] לְעוֹלָם, אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח" (ירמיהו ג, ה). מקובל להסבירו בהקשרים אלו כשמירה וזכירה של דבר שלילי, ואולם יש הסוברים שמדובר בפועל לעצמו שמשמעו כָּעַס, על פי מקבילה קרובה באכדית. גם היום אנחנו נוטרים איבה או טינה וכיו"ב, או טוב יותר – משתדלים להימנע מזה. בתקופת המנדט נקראו שוטרים יהודים במשטרה הבריטית נוֹטְרִים (במקום השם הערבי גפירים). אך ככלל השורש נט"ר נותר כמעט ללא שימוש. בשנות השמונים של המאה העשרים, עם עליית תחום איכות הסביבה, מצא השורש גאולה במילה המחודשת נִטּוּר – חלופה למילה הלועזית monitoring, שפירושה מעקב ואיסוף נתונים על גוף או על סביבה באמצעות מכשירים. במילה ניטור חברו המשמע העברי 'השגחה' וצליל המילה הלועזית. ובהקשר זה נזכיר כי החלופה העברית למוניטור היא מַשְׁגּוֹחַ. [post_title] => פיקוח וניטור [post_excerpt] => בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים משדה השמירה וההשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר, נָטַר, שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן, שָׁמַר, הִשְׁגִּיחַ, זָקִיף וצוֹפֶה. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-26 13:51:00 [post_modified_gmt] => 2021-05-26 10:51:00 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12003 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים משדה השמירה וההשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר, נָטַר, שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן, שָׁמַר, הִשְׁגִּיחַ, זָקִיף וצוֹפֶה. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>