איור בתים ובניינים וכיתוב "זהו זה! בקיבוץ, בכפר, בקרת"

קֶרֶת, קִרְיָה וקַרְתָּנִי

"בַּקִּבּוּץ, בַּכְּפָר, בַּקֶּרֶת – זֶהוּ זֶה! וְלֹא אַחֶרֶת…"

(אהוד מנור, מתוך שיר הפתיחה של סדרת הטלוויזיה)

המילה קֶרֶת משמשת לעיתים בשירה ובספרות במקום המילה הקרובה קִרְיָה בהוראה 'עיר' או 'עיר גדולה'.

המילים קֶרֶת וקִרְיָה מוכרות שתיהן מן התנ"ך, אך קִרְיָה נפוצה שָׁם בהרבה: מלבד שימושים כלליים דוגמת "וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה" (מלכים א א, מה), "עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (ישעיהו א, כו), היא גם רכיב בשמות מקומות, ובהם קִרְיָתַיִם, קִרְיַת אַרְבַּע, קִרְיַת סֵפֶר, קִרְיַת יְעָרִים. לעומתה המילה קֶרֶת מופיעה בתנ"ך חמש פעמים בלבד – כולן בספרות החוכמה: ארבע פעמים במשלי ופעם אחת באיוב, למשל: "בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת, וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס" (משלי יא, יא), "בְּצֵאתִי שַׁעַר עֲלֵי קָרֶת, בָּרְחוֹב אָכִין מוֹשָׁבִי" (איוב כט, ז).[1]

מקובל לראות במילים קֶרֶת וקִרְיָה צורות שונות של אותה המילה במשמעות 'עיר', אך היה מי שהציע שקֶרֶת בתנ"ך היא דווקא עיר מבוצרת או מצודה על פי המשמעות של qrt באוגריתית ('מבצר') לעומת qryt ('עיר').

גם בלשונות שמיות נוספות מצויות מילים זהות או קרובות:

  • בערבית قَرْيَة (קַרְיַה) היא כפר או עיירה.
  • בארמית קַרְתָּא היא עיר, ומכאן הצירוף 'נָטוֹרֵי קרתא' ('שומרי העיר') – כיום שמו של אחד הפלגים החרדיים.
  • בפניקית המילה היא קַרְתְּ, ומכאן שם העיר והמעצמה הימית העתיקה קַרְתְּ חַדַשְתְּ ('עיר חדשה'), המוכרת בייחוד בגלגול הלטיני של אותו השם: קרתגו.

מן המילה קֶרֶת נגזר שם התואר קַרְתָּנִי שפירושו 'פרובינציאלי'. בספרות חז"ל קרתני הוא בן עיר קטנה, לעומת בן הכרך. בעברית החדשה קרתני משמש במשמעות מושאלת: צר אופקים, חסר תחכום, שמרן וכדומה.

כיום המילה קֶרֶת נקרית כאמור פה ושם בשירה ובספרות. גם המילה קִרְיָה משמשת במשמעות 'עיר' בעיקר בלשון הגבוהה, ואילו בשימוש הכללי היא מציינת קבוצת בניינים שהם יחידה אחת, כגון 'קריית האוניברסיטה', 'קריית הממשלה'. אל היישובים המקראיים קִרְיַת אַרְבַּע, קִרְיַת סֵפֶר ודומיהם נוספו בעת החדשה יישובים נוספים דוגמת קִרְיַת מַלְאָכִי וקִרְיַת אוֹנוֹ, וכמובן קבוצת 'הקריות' שליד חיפה: קִרְיַת יָם, קִרְיַת בְּיָאלִיק, קִרְיַת מוֹצְקִין וקִרְיַת אָתָא.

______________________

[1] במובאות אלו הקו"ף בקמץ במקום בסגול כי המילה באה צורת ההפסק (על צורות הפסק ראו כאן).