הדף בטעינה

על המילה נִצֵּחַ

במילון

 (ללא ניקוד: מנצח)
בנייןפיעל
שורשנצח
נטייהמְנַצַּחַת; ניצֵח, יְנַצֵּחַ, לְנַצֵּחַ לכל הנטיות

הגדרה

  • מתגבר על היריב במלחמה או בוויכוח או בתחרות וכדומה
  • (על) מכַוון את הנגנים או את הזמרים בביצוע יצירה מוזיקלית

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של עומרי כספי מכדרר בכדור במדי נבחרת ישראל והכיתוב: ניצחנו במשחק!

לנצח במשחק ולא את המשחק

WP_Post Object
(
    [ID] => 30405
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-08-01 14:11:15
    [post_date_gmt] => 2018-08-01 11:11:15
    [post_content] => "חייבים לנצח את המשחק הבא", אמר המאמן, והזכיר לנו שניסוחים דומים נשמעים גם במגרש הפוליטיקה, למשל "חייבים לנצח את הבחירות".

אבל בעברית לא את המשחק מנצחים ולא את הבחירות מנצחים, אלא את היריב: בספורט קבוצה מנצחת את יריבתה,  ובפוליטיקה כל מפלגה מקווה לנצח את המפלגה האחרת.  בעניין הזה מתנצחות העברית המקורית והעברית המושפעת מאנגלית: באנגלית "מנצחים משחק" – to win the game, אבל בעברית מנצחים במשחק.

עוד דוגמה להשפעה כזאת היא הפועל חָתַם: מי שאומר "לחתום חוזה" מושפע מהתנהגות הפועל המקביל באנגלית – to sign a contract. אבל בעברית חותמים על חוזה ומנצחים בבחירות ובמשחקים.

זו דרכה של העברית, והעיקר שננצח גם במשחקים הבאים.

 * שודר לראשונה ברשת ב' של קול ישראל בפינה ״רגע של עברית״.

[post_title] => לנצח במשחק ולא את המשחק [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a0%d7%a6%d7%97-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-19 16:28:45 [post_modified_gmt] => 2018-11-19 14:28:45 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=30405 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של כריסטיאנו רונאלדו והכיתוב: שער מבקיעים תוקעים או מכניסים?

גביע העולם בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 29821
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-06-24 13:40:40
    [post_date_gmt] => 2018-06-24 10:40:40
    [post_content] => משחקי גביע העולם בכדורגל הם זמן טוב להתרווח בכורסה, להדליק טלוויזיה – ולהתווכח על מה שחשוב באמת: דרום קוראה או קוראה הדרומית? סעודיה או ערב הסעודית? שדר או שדרן? מה מקור המילה תיקו? ואיך "עושים" גול בעברית?
מבחר תשובות על שאלות כדורגל בשיתוף עם אתר YNET.

כתבה תמר קציר.

כתבה ראשונה שפורסמה באתר YNET
כתבה שנייה  שפורסמה באתר YNET

1. כדור רגל או כדורגל?

שם המשחק נכתב במילה אחת – כַּדּוּרֶגֶל וכך גם כַּדּוּרַגְלָן, אבל את שם הכדור כותבים בשתי מילים: 'כדור רגל'. כך למשל הורה יכול לומר לילדיו: "אבל כבר קניתי לכם שלושה כדורי רגל". את ההבחנה בין שם המשחק במילה אחת ובין שם הכדור בשתיים אנחנו מוצאים כבר במילון למונחי ההתעמלות והספורט של ועד הלשון העברית משנת תרצ"ז, 1937. ודרך אגב, איש הלשון יצחק אבינרי סבר שהמילה כַּדּוּרַגְלָן ארוכה ומסורבלת, ולכן הציע לקרוא לשחקני הכדורגל דּוּרַגְלָנִים בהשמטת הכ"ף. אבל נראה שהשחקנים אינם מוותרים בקלות על הכדור.

2. איך אומרים בעברית מונדיאל?

השם הרשמי הוא "גביע העולם בכדורגל". השם הרווח מונדיאל פירושו 'עולמי' בספרדית (mundial) ובצרפתית (mondial) – במקור מן המילה הלטינית mundus שפירושה 'עולם'.

3. מרוקאי או מרוקני? ארגנטינאי או ארגנטיני? פורטוגלי או פורטוגזי? ואיך קוראים למי שבא מאורוגוואיי או מפנמה?

בעברית החדשה אין כללים ברורים לקביעת שמות התואר הנגזרים משמות מקומות (שמות אלו קרויים בפי הבלשנים "שמות ייחוס"). ועדת הדקדוק של האקדמיה ניסתה בעבר להסדיר את העניין הזה, אבל בגלל ריבוי היוצאים מן הכלל שכבר התקבעו בפי הדוברים, הוחלט בסופו של דבר שלא להתערב בזה. לפני ההחלטה הזאת היה מקובל להמליץ על הצורות מרוקני ואמריקני בסיומת ־ני – על פי צורות מן המקורות כמו 'שילוני' מִן העיר שילה, 'חיפני' מחיפה, 'טַברני' מטבריה (כל שמות המקומות האלה מסתיימים בתנועה – בדיוק כמו מרוקו ואמריקה). אבל בעברית החדשה יש גם שמות ייחוס רבים בסיומת ־אִי, כמו ליטאי, וינאי, אתונאי. אם כן אין מניעה לומר מרוקאי. ארגנטיני וארגנטינאי – שניהם טובים, ובלבד שיבואו לשחק כאן. פורטוגלי ופורטוגזי – הצורה שעורכי הלשון נוהגים להמליץ עליה היא פורטוגלי: פורטוגל–פורטוגלי כמו ישראל–ישראלי, מואב–מואבי, יפן–יפני. ומניין הצורה הרווחת פורטוגזי? שם הייחוס פורטוגזי לא נגזר משם המקום אלא משם הייחוס הלועזי, למשל Portuguese באנגלית. כלומר הוסיפו את הסיומת העברית ־ִי על מילה שכבר כללה סיומת של שם תואר לועזי. למעשה בדיוק אותו הדבר קרה כבר בתקופת חז"ל בשם הייחוס איטלקי (ולא איטלי כצפוי) – בהוספת סיומת התואר העברית ־ִי על הצורה הרומית italicus או הצורה היוונית italikos. למי שבא מאורוגוואי אפשר לקרוא אורוגוואִי, ולמי שבא מפנמה – פנמִי או פנמָאִי.

4. דרום קוראה או קוראה הדרומית? סעודיה או ערב הסעודית?

מכיוון שמדובר בשתי מדינות נפרדות מוטב לומר קוראה הדרומית וקוראה הצפונית. המדייקים מבחינים בין שני סוגי צירופים: 'דרום אמריקה', 'צפון הנגב' וכדומה הם חלקים של ישות אחת: החלק הדרומי של יבשת אמריקה, החלק הצפוני של הנגב. במקרה זה הצד מופיע בראש הצירוף. לעומת זאת 'קוראה הדרומית', 'קוראה הצפונית' הן שתי מדינות נפרדות, ולא חלקים של אותה מדינה, ולכן השם 'קוראה' מופיע בראש ואחריו שם מבחין – 'הדרומית' או 'הצפונית'. השם הרשמי של המדינה השוכנת מדרום־מזרח לישראל הוא ערב הסעודית.

5. מה מקור המילה תיקו?

ראשית אולי יש שיופתעו לדעת שההגייה התקנית של המילה היא תֵּיקוּ בשורוק (ולא "תיקוֹ"). המילה תיקו לקוחה במקור מן המינוח התלמודי. כאשר ויכוח בין חכמים בתלמוד נותר בחוסר הכרעה אומרים על השאלה "תיקו". מקור המילה בארמית, ושם מדובר בצורת פועל בעתיד – 'תיקום', כלומר 'תעמוד'. פירוש הדבר: השאלה תמשיך ותעמוד בלא פתרון, השאלה בעינה עומדת, אין הכרעה לכאן או לכאן. בארמית פעמים רבות נשלו העיצורים הסופיים, וכך נותרנו עם הצורה תיקו. לימים נתפרשה הצורה תיקו כראשי תיבות תשבי יתרץ קושיות ובעיות – כלומר השאלה תישאר ללא הכרעה עד לבואו של אליהו הנביא (התשבי) בימות המשיח.

6. איך "עושים" גול – מבקיעים? תוקעים? מכניסים?

מבקיעים או כובשים, ובעברית תקנית מוטב כמובן להבקיע שער ולא גול. בלשון הדיבור לפעמים גם "מפציצים את הכדור לשער", כמו מונחים אחרים מתחום הצבא והמלחמה המשמשים בתחום הכדורגל, למשל  "השחקן בעט בעיטת טיל", "הקבוצה פתחה בבליץ על יריבתה". שימושים אלו מוסיפים כמובן עניין והעצמה.

7. האם אפשר לקרוא למשקוף השער 'קורה'?

לכאורה אפשר לקרוא גם למשקוף קורה, שהרי קורה היא מוט, בול עץ. אבל מכיוון שמדובר במינוח מקצועי בתחום הכדורגל ראוי להקפיד על ההבחנה הנהוגה: העמודים האנכיים של השער נקראים קורות, והמוט האופקי שלמעלה – משקוף. ומדוע בכלל המשקוף נקרא משקוף? בעניין זה יש מחלוקת. לפי אחת הדעות השורש שק"ף מציין ביסודו דבר גבוה על פי מקבילה בערבית, ולכן קוראים 'משקוף' דווקא לקורה העליונה שבראש הדלת או השער. לדעת אחרים המילה משקוף קשורה לשורש הארמי שק"ף המציין נקיפה וחבטה. לפי זה מקור שמו של המשקוף בהיות הדלת שוקפת כלומר חובטת ומכה בו. פירוש זה נזכר כבר בפירוש רש"י לתורה.

8. רחבת השש־עשרה או רחבת השישה־עשר?

המונח התקני שנקבע במונחי החינוך הגופני של האקדמיה הוא רחבת השישה־עשר – בזכר, שהרי מדובר בשישה עשר מטרים.

9. שדר כדורגל או שדרן כדורגל?

לפנינו מקרה שבו שתי מילים משמשות באותה המשמעות. במקרה כזה יכולים לקרות כמה תרחישים: שתי המילים ישמשו זו לצד זו או שיחול פיצול משמעות בין המילים או שמילה אחת תשתלט והשנייה תיעלם. נראה שבשנים האחרונות יש העדפה למילה שַׁדָּר, ובעקבות זאת הלכה גם הוועדה למונחי תקשורת של האקדמיה שקבעה במילונה משנת תשע"ב, 2012, את המילה שַׁדָּר למונח הרשמי. ומה יהיה גורלה של המילה שַׁדְרָן? ימים יגידו. בהזדמנות זו נספר שהמילים שידור, לְשַׁדֵּר ומִשְׁדָּר התחדשו להעברת מסרים באמצעות רדיו וטלוויזיה על פי השורש הארמי שד"ר המקביל במשמעותו לשורש של"ח.

10. חלופות עבריות למונחי כדורגל

  • פנדל – בעיטת עונשין או בעיטת אחד עשר מטרים
  • טורניר – סדרת תחרויות
  • מנג'ר – מנהל (ואם רוצים אפשר גם מנהל ספורטיבי וכדומה)
  • פאול – עבירה
  • חוליגנים – בריונים
  • אולטראס – לא נקבעה חלופה, אבל אפשר לומר 'אוהדים שרופים' (ובמקרים קשים יותר 'אוהדים שורפים'...)
  • שלבי נוק־אאוט – לא נקבעה חלופה לנוק־אאוט בתחום הכדורגל, אבל בתחום האגרוף נוק־אאוט הוא מיגור. לכן אם רוצים אפשר לדבר על שלבי המיגור (מונח אימתני כיאה לעניין).

11. האם "נבדל" היא חלופה רשמית ל"אופסייד"?

כן, בהחלט. המונח נִבְדָּל נקבע כבר בימי ועד הלשון, במילון הנזכר משנת תרצ"ז, 1937.

12. מנצחים במשחק או מנצחים את המשחק?

מנצחים את היריב במשחק, ולא מנצחים את המשחק. הניסוח "לנצח את המשחק" נשמע לעיתים בלשון הדיבור, ואינו אלא בבואה של האנגלית "to win the game". כך גם מפסידים במשחק ולא את המשחק – אלא אם כן הכוונה למשחק שהתבטל... [post_title] => גביע העולם בעברית [post_excerpt] => משחקי גביע העולם בכדורגל הם זמן טוב להתרווח בכורסה, להדליק טלוויזיה – ולהתווכח על מה שחשוב באמת: סעודיה או ערב הסעודית? שדר או שדרן? איך "עושים" גול בעברית? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%92%d7%91%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-07-19 10:54:43 [post_modified_gmt] => 2022-07-19 07:54:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=29821 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

משחקי גביע העולם בכדורגל הם זמן טוב להתרווח בכורסה, להדליק טלוויזיה – ולהתווכח על מה שחשוב באמת: סעודיה או ערב הסעודית? שדר או שדרן? איך "עושים" גול בעברית?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של צבע צובע את דגל ישראל משחור לפסי תכלת - שואה ועצמאות

בין הנצחה לניצחון

WP_Post Object
(
    [ID] => 1042
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-04-14 08:53:00
    [post_date_gmt] => 2013-04-14 05:53:00
    [post_content] => הנצחה היא פעולה הנעשית לשם שימור הזיכרון. המילה הַנְצָחָה נוצרה בעת החדשה, והיא משמשת בלשוננו לפחות מתחילת המאה העשרים – כפי שעולה מעיתוני התקופה. בבסיסה של ההנצחה עומדת המילה נֵצַח: הקמת זיכרון נצחי ובר־קיימה לאדם או לדבר.
המילה נֵצַח (גם בסגול: נֶצַח) מקורה בתנ"ך, והיא רווחת בייחוד בצירוף לָנֶצַח שפירושו לעד, לעולם. משמעות מוכרת פחות של המילה עולה למשל מדברי דוד: "לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד" (דברי הימים א כט, יא). על פי המילים המקבילות מפרשים כאן את נֵצַח במשמעות הוד ותפארת, ואחרים מפרשים – כוח, תוקף, קיום. שימוש דומה במילה נֵצַח יש כנראה בדברי שמואל לשאול: "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם, כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם" (שמואל א טו, כט). נֵצַח יִשְׂרָאֵל הוא כינוי לה' ופירושו כנראה 'כוחו של ישראל' או 'תפארתו של ישראל'.

לְנַצֵּחַ פירושו לערוך מלחמה וגם לגבור על האויב, ומכאן נִצָּחוֹן. הפועל נִצֵּחַ רגיל בלשוננו למן ספרות חז"ל, ונראה שהחל לשמש בה בעקבות שימוש זהה בארמית. יש הקושרים בין משמעויות אלו של הפועל נִצֵּחַ ובין המילה נֵצַח על שתי משמעויותיה: זמן אין־סופי מזה, כוח ותוקף מזה. לפי הבנה זו המשמעות הבסיסית קשורה בקיום ממושך ומכאן גם יציבות, כוח והתגברות.
משמעות קרובה של הפועל נִצֵּחַ אפשר למצוא כבר בלשון המקראית המאוחרת. בספר מלכים נזכרים "שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה" (מלכים א ה, ל), ואילו בספר דברי הימים – המאוחר יותר – מסופר על "שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת מְנַצְּחִים לְהַעֲבִיד אֶת הָעָם" (דברי הימים ב ב, יז). בכמה פסוקים נוספים בדברי הימים ובעזרא לְנַצֵּחַ פירושו לנהל ולפקח.

בפתיחתם של חמישים וחמישה מזמורי תהלים אנו מוצאים את המילה מְנַצֵּחַ – כגון "לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר", ומקובל לפרש שהכוונה למנגן או לראש המנגנים. מנצח התזמורת המודרני נוצר כנראה משילוב של המנצח הזה עם ניצוח במשמעות של ניהול ופיקוח, שהרי המנצח מפקח על כל הנגנים ומוביל את נגינתם.
    [post_title] => בין הנצחה לניצחון
    [post_excerpt] => בין יום הזיכרון ליום העצמאות – בין הנצחה לניצחון: שתי מילים טעונות שיש ביניהן קשר שאינו רק סמלי.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-05-04 20:03:13
    [post_modified_gmt] => 2022-05-04 17:03:13
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1042
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בין יום הזיכרון ליום העצמאות – בין הנצחה לניצחון: שתי מילים טעונות שיש ביניהן קשר שאינו רק סמלי.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


נִצֵּחַ
לרשימה המלאה
פסיכולוגיה ( תש"ח, 1948)
נִצַּח עַל*
* במילון המקורי כתוב: נַצֵּחַ עַל
מוסיקה (תשט"ו, 1955)
חינוך גופני (תרצ"ז, 1937)
נִצַּח*
* במילון המקורי כתוב: נַצֵּחַ

במבט היסטורי

שכיחות הערך נִצֵּחַ 1 (ניצוח; ניצחון; שבח) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נִצֵּחַ 3 (עצה נאמנה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>