הדף בטעינה

על המילה כֻּסְבָּר

בתשובות באתר

ניחוחות עבריים

WP_Post Object
(
    [ID] => 5539
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-08-19 12:28:13
    [post_date_gmt] => 2012-08-19 09:28:13
    [post_content] => 

ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום)

ריחןריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד וכל טובות שמים וארץ שם הם. וכל מיני מגדים ומיני בשמים ומיני ריחנים נטועים שם". ריחנים הם אפוא צמחים נותני ריח. את השם ריחן (בערבית רַיְחַאן) קבע ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).

גַּד (כוסברה)

גד הוא צמח תבלין ממשפחת הסוככיים. שמו המדעי Coriandrum sativum. השם גד נזכר בתיאור המן שאכלו ישראל במדבר: "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא" (במדבר יא, ז). כבר בפרשנות המקרא הקדומה זוהה הגד עם צמח התבלין הקרוי בלשון חז"ל כֻּסְבָּר ובימינו כּוּסְבָּרָה (בהשפעת כֻּזְבֻּרַה בערבית). שמות תבלינים אחרים נקבעו על פי ספרות חז"ל: קוֹרָנִית (תימין) – השם נזכר לצד אזוב; כְּרַוְיָה (קימל) – מקור השם ביוונית; שֶׁבֶת (מכונה שמיר, אלא ששם זה המופיע במקרא בצירוף "שמיר ושית" מציין צמח קוצני).

בְּשֹׂמֶת (ארומה)

בלי ניקוד: בשומת. בשומת היא הריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. ביין – בשומת היא ריחו הטבעי של זן העֵנב. היֵיננים מבחינים בין בשומת לניחוח: ניחוח מציין ריחות נעימים בלבד, ואילו בשומת מציינת את כל סוגי הריחות, ובהם חומרי ריח מלאכותיים. המילה בְּשׂמֶת שקולה במשקל המילה קְטֹרֶת, וכן במשקלן של מילים המציינות שיירים דוגמת פְּסֹלֶת, נְסֹרֶת. כמותן גם בשומת היא תוצר נלווה. בשומת נגזרה מן המילה בֹּשֶׂם. מילה מקראית זו מציינת הן את הצמחים הריחניים ככתוב בשיר השירים "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם" (ו, ב), הן את המוצר המופק מהם ככתוב במגילת אסתר "בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים" (ב, יב). המילה בְּשֹׂמֶת נקבעה לראשונה בכתיב בְּסֹמֶת במונחי אפייה משנת תשט"ז (1957). [post_title] => ניחוחות עבריים [post_excerpt] => ריחן וגד הם שמותיהם העבריים של שני צמחי תבלין מוכרים. בשומת היא ריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. ואם תשאלו את הייננים, תגלו שלא כמו ניחוח שהוא תמיד נעים, יש גם בשומת רעה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%99%d7%97%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:46:41 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:46:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5539 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ריחן וגד הם שמותיהם העבריים של שני צמחי תבלין מוכרים. בשומת היא ריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. ואם תשאלו את הייננים, תגלו שלא כמו ניחוח שהוא תמיד נעים, יש גם בשומת רעה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך כֻּסְבָּר, כִּסְבָּר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


כֻּסְבָּר (שם צמח)
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
כֻּסְבָּר ר': גַּד
בוטניקה (תש"ו, 1946)
גַּד* , כֻּסְבָּר
* במילון המקורי כתוב: גָּד

Latin: Coriandrum
בוטניקה (תר"ץ, 1930)
שם המין המעודכן: גַּד הַשָּׂדֶה