הדף בטעינה

על המילה כְּלִיל

במילון

 (ללא ניקוד: כליל)
מיןזכר
שורשכלל
נטייהכְּלִילִים

הגדרה

  • כֶּתר (ספרותי)
  • דבר מה שהגיע לסיומו ולשלמותו

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>
איור של מלכה יושבת על כס וקוראת דך נייר ועליו המילה כתר

הכתר עולה לכותרות

WP_Post Object
(
    [ID] => 999
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-04-10 14:11:00
    [post_date_gmt] => 2011-04-10 11:11:00
    [post_content] => בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולמְלָכוֹת יש כֶּתֶר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֵזֶר ועֲטָרָה, ובעברית שלאחר המקרא יש גם כְּלִיל. הכֶּתֶר נזכר בתנ"ך רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות': כתרה של אסתר וכתרה של ושתי ואפילו כתרו של הסוס המלכותי. משורש המילה כֶּתֶר יש בתנ"ך הפעלים כִּתֵּר והִכְתִּיר ושם העצם כּוֹתֶרֶת.

הפעלים כיתר והכתיר

הפועל כִּתֵּר פירושו הִקִּיף, סָבַב. פועל זה נזכר כבר בתיאור המלחמה בבנימין בספר שופטים: "כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִן, הִרְדִיפֻהוּ, מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ..." (כ, מג), וכך משמש גם בימינו. מקובל שהמשמעות של הקפה וסיבוב היא העומדת גם בבסיס המילה כֶּתֶר. משמעות הפועל הִכְתִּיר בתנ"ך אינה ברורה כל צורכה; החל בלשון חכמים פירושו 'שם כתר בראש', ומכאן גם 'המליך'. ובימינו מכתירים לא רק מלכים אלא גם מנצחים בתחרויות, בעלי תפקידים בכירים ועוד. הפועל הסביל הוא הֻכְתַּר, למשל 'היא הוכתרה לכלת התנ"ך', 'המנהיג הבלתי מוכתר' וגם 'הניסוי הוכתר בהצלחה' – זכה כביכול בכתר של הצלחה. מוכתר במשמעות 'ראש כפר ערבי' מקורו במילה הערבית מֻחְ'תַאר (= 'נבחר'), אך הוא קיבל אופי עברי בשל קרבתו בצליל, בצורה ובמשמעות ל'מוכתר', בעל הכתר, בעברית.

כותרת

הכּוֹתֶרֶת המקראית היא חלקו העליון והמקושט של עמוד אבן, ככתוב: "וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן" (מלכים א ז, יט). המילה משמשת במשמעות זו במונחי אדריכלות עד היום. לכותרת העמוד מתקשר גם הצירוף גולת הכותרת המשמש בימינו במשמעות 'השיא', 'החלק החשוב ביותר'. במקורו המקראי – בתיאור מקדש שלמה (מלכים א ז, מא–מב; דברי הימים ב ד יב–יג) – הוא מציין חלק בכותרות העמודים. לפי דעה אחת מדובר בקישוט כדורי שבראש הכותרת, ומכאן המשמעות של הצירוף היום, ואולם לדעת רבים הכוונה דווקא למעין אגן עגול ושטוח בבסיס הכותרת. למילה כּוֹתֶרֶת ניתנו בראשית המאה העשרים שתי משמעויות חדשות. האחת: כותרת הפרח – העשויה עלים צבעוניים (לא ירוקים) – בהשראת המילה הגרמנית Krone (=כתר). השנייה: כותרת בראש ידיעה בעיתון או בראש מאמר וכדומה – בהשראת הכותרת האדריכלית. כותרת זו נולדה – כמובא אצל ראובן סיוון – במערכת עיתון "דבר" בעצה אחת בין העורך ברל כצנלסון לסופר והעיתונאי יצחק בן־דור. וממשמעות חדשה זו של 'כותרת' חודש במונחי הספרנות המונח כּוֹתָר – שם של פרסום.

קשר כתרים

נחזור לכֶּתֶר. לא רק בראשיהם של בני אדם יש כתרים אלא גם בראשי אותיות: "בשעה שעלה משה למרום מְצָאוֹ להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות" (בבלי שבת פט ע"א). כתרים אלו הם מעין קישוטים הנוספים לאותיות מסוימות בכתיבת סת"ם. ושם נוסף להם: תגים, שכן תָּגָא הוא כתר בארמית. הביטוי קָשַׁר כתרים משמש גם בהוראה מושאלת: הילל, שיבח מאוד. לסיום, נקשור כתרים לכמה אותיות ולאסתר המלכה:

קטע ממגילת אסתר

כתבה: תמר קציר

קובץ להדפסה [post_title] => הכתר עולה לכותרות [post_excerpt] => בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולמְלָכוֹת יש כֶּתֶר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֵזֶר ועֲטָרָה, ואילו המילה כֶּתֶר נזכרת רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות': כתרה של אסתר וכתרה של ושתי ואפילו כתרו של הסוס המלכותי. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-05-31 08:36:06 [post_modified_gmt] => 2020-05-31 05:36:06 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=999 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולמְלָכוֹת יש כֶּתֶר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֵזֶר ועֲטָרָה, ואילו המילה כֶּתֶר נזכרת רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות': כתרה של אסתר וכתרה של ושתי ואפילו כתרו של הסוס המלכותי.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 57

למד לשונך 57

WP_Post Object
(
    [ID] => 6948
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2005-02-14 15:18:26
    [post_date_gmt] => 2005-02-14 13:18:26
    [post_content] => לקט ממונחי הבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב
    [post_title] => למד לשונך 57
    [post_excerpt] => לקט ממונחי הבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: מוֹעֲדִית, חוזֶה מוֹעֲדִי, עֲתִידִית, עוֹשֵׂה שׁוּק, יוֹם הַכְּלִיל, מַדַּד "בְּגִין", מַדָּד יָדוּעַ, מְנָיַת עִדִּית, פַּסְנוֹעַ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-57
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 08:20:00
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 05:20:00
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6948
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט ממונחי הבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: מוֹעֲדִית, חוזֶה מוֹעֲדִי, עֲתִידִית, עוֹשֵׂה שׁוּק, יוֹם הַכְּלִיל, מַדַּד "בְּגִין", מַדָּד יָדוּעַ, מְנָיַת עִדִּית, פַּסְנוֹעַ.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך כְּלִיל ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


כְּלִיל
לרשימה המלאה
כְּלִיל (שם צמח)
לרשימה המלאה
בוטניקה (תש"ו, 1946)
השם המדעי המעודכן: Cercis siliquastrum באות s רגילה
חלופות תקניות : כְּלִיל הַחֹרֶשׁ
חלופות תקניות : רוֹזְמָרִין
בוטניקה (תר"ץ, 1930)
שם הסוג המעודכן: דִּבְשָׁה

כְּלִיל
לרשימה המלאה
בולאות (תשנ"א, 1991)
כְּלִיל בניגוד לגְזיר
בנקאות (תשס"ז, 2006)
כְּלִיל דִּיוִידֵנְד*
* במילון המקורי כתוב: כְּלִיל דִּיוִידֵנְדּ