WP_Post Object
(
    [ID] => 5611
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-04-08 10:07:31
    [post_date_gmt] => 2012-04-08 07:07:31
    [post_content] => 
כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים)
השם המדעי: Cercis siliquastrum.
העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'.
המילה כְּלִיל ידועה מן הארמית, ונזכרת לראשונה בעברית בספר בן־סירא בתיאורו של אהרן הכהן: "וַילבישהו כְּלִיל תפארת, וַיפארהו בכבוד ועוז" (מה, ו–ח). בדומה לכך נאמר על משה בפיוט המוכר מתפילת שחרית לשבת: "כְּלִיל תפארת בראשו נתתה, בעמדו לפניך על הר סיני".
ויש גם שם התואר כָּלִיל שמשמעו 'מושלם', כגון בצירוף כְּלִיל יופי. וכך נאמר על ירושלים במגילת איכה: "הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ" (ב, טו).
בשם כְּלִיל החורש חברו המשמעויות כתר, כלה, שלמות ויופי.
ברשימת בשמות צמחי ארץ־ישראל של ועד הלשון משנת תש"ו (1946) השם הוא כְּלִיל הֶחֳרָשִׁים.
צַהֲרוֹן מָצוּי (משפחת האירוסיים)
השם הקודם: אֲחִיאִירוּס מָצוּי. נקרא בפי הבריות גם 'אירוס אחר הצוהריים'. השם המדעי: Gynandriris sisyrinchium.
הפרח הסגול נפתח בשעות הצוהריים, ומכאן שם הצמח.
צהרון הוא גם מסגרת לילדים לאחר שעות הלימודים הסדירים. בעבר הייתה צורתה התקנית של המילה צָהֳרוֹן (tsohoron) – בשל הקשר שלה למילה צָהֳרַיִם. ואולם בעקבות ההגייה הרווחת נקבעה הצורה צַהֲרוֹן על דרך מילים כמו פַּעֲמוֹן.
המילה צָהֳרַיִם גזורה מן השורש צה"ר הקרוב אל השורש זה"ר. גם המילה צֹהַר הנזכרת בפרשת נח מתקשרת אל האור לפי אחד מפירושיה: חלון קטן, פתח לאור.
שם הסוג צַהֲרוֹן נקבע בוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל, ואושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג.
    [post_title] => פרחים לחג האביב
    [post_excerpt] => על שמות הצמחים כְּלִיל הַחֹרֶשׁ וצַהֲרוׂן מָצוּי.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-10-02 00:10:24
    [post_modified_gmt] => 2022-10-01 21:10:24
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5611
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6948
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2005-02-14 15:18:26
    [post_date_gmt] => 2005-02-14 13:18:26
    [post_content] => לקט ממונחי הבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב
    [post_title] => למד לשונך 57
    [post_excerpt] => לקט ממונחי הבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: מוֹעֲדִית, חוזֶה מוֹעֲדִי, עֲתִידִית, עוֹשֵׂה שׁוּק, יוֹם הַכְּלִיל, מַדַּד "בְּגִין", מַדָּד יָדוּעַ, מְנָיַת עִדִּית, פַּסְנוֹעַ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-57
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 08:20:00
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 05:20:00
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6948
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 999
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2011-04-10 14:11:00
    [post_date_gmt] => 2011-04-10 11:11:00
    [post_content] => בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולמְלָכוֹת יש כֶּתֶר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֵזֶר ועֲטָרָה, ובעברית שלאחר המקרא יש גם כְּלִיל. הכֶּתֶר נזכר בתנ"ך רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות': כתרה של אסתר וכתרה של ושתי ואפילו כתרו של הסוס המלכותי. משורש המילה כֶּתֶר יש בתנ"ך הפעלים כִּתֵּר והִכְתִּיר ושם העצם כּוֹתֶרֶת.
הפעלים כיתר והכתיר
הפועל כִּתֵּר פירושו הִקִּיף, סָבַב. פועל זה נזכר כבר בתיאור המלחמה בבנימין בספר שופטים: "כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִן, הִרְדִיפֻהוּ, מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ..." (כ, מג), וכך משמש גם בימינו. מקובל שהמשמעות של הקפה וסיבוב היא העומדת גם בבסיס המילה כֶּתֶר.

משמעות הפועל הִכְתִּיר בתנ"ך אינה ברורה כל צורכה; החל בלשון חכמים פירושו 'שם כתר בראש', ומכאן גם 'המליך'. ובימינו מכתירים לא רק מלכים אלא גם מנצחים בתחרויות, בעלי תפקידים בכירים ועוד. הפועל הסביל הוא הֻכְתַּר, למשל 'היא הוכתרה לכלת התנ"ך', 'המנהיג הבלתי מוכתר' וגם 'הניסוי הוכתר בהצלחה' – זכה כביכול בכתר של הצלחה. מוכתר במשמעות 'ראש כפר ערבי' מקורו במילה הערבית מֻחְ'תַאר (= 'נבחר'), אך הוא קיבל אופי עברי בשל קרבתו בצליל, בצורה ובמשמעות ל'מוכתר', בעל הכתר, בעברית.
כותרת
הכּוֹתֶרֶת המקראית היא חלקו העליון והמקושט של עמוד אבן, ככתוב: "וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן" (מלכים א ז, יט). המילה משמשת במשמעות זו במונחי אדריכלות עד היום. לכותרת העמוד מתקשר גם הצירוף גולת הכותרת המשמש בימינו במשמעות 'השיא', 'החלק החשוב ביותר'. במקורו המקראי – בתיאור מקדש שלמה (מלכים א ז, מא–מב; דברי הימים ב ד יב–יג) – הוא מציין חלק בכותרות העמודים. לפי דעה אחת מדובר בקישוט כדורי שבראש הכותרת, ומכאן המשמעות של הצירוף היום, ואולם לדעת רבים הכוונה דווקא למעין אגן עגול ושטוח בבסיס הכותרת.

למילה כּוֹתֶרֶת ניתנו בראשית המאה העשרים שתי משמעויות חדשות. האחת: כותרת הפרח – העשויה עלים צבעוניים (לא ירוקים) – בהשראת המילה הגרמנית Krone (=כתר). השנייה: כותרת בראש ידיעה בעיתון או בראש מאמר וכדומה – בהשראת הכותרת האדריכלית. כותרת זו נולדה – כמובא אצל ראובן סיוון – במערכת עיתון "דבר" בעצה אחת בין העורך ברל כצנלסון לסופר והעיתונאי יצחק בן־דור. וממשמעות חדשה זו של 'כותרת' חודש במונחי הספרנות המונח כּוֹתָר – שם של פרסום.
קשר כתרים
נחזור לכֶּתֶר. לא רק בראשיהם של בני אדם יש כתרים אלא גם בראשי אותיות: "בשעה שעלה משה למרום מְצָאוֹ להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות" (בבלי שבת פט ע"א). כתרים אלו הם מעין קישוטים הנוספים לאותיות מסוימות בכתיבת סת"ם. ושם נוסף להם: תגים, שכן תָּגָא הוא כתר בארמית. הביטוי קָשַׁר כתרים משמש גם בהוראה מושאלת: הילל, שיבח מאוד.

לסיום, נקשור כתרים לכמה אותיות ולאסתר המלכה:

 
כתבה: תמר קציר
קובץ להדפסה
    [post_title] => הכתר עולה לכותרות
    [post_excerpt] => המילה כֶּתֶר מופיעה במקרא רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות' – על המילה 'כתר' ועל מילים נוספות הקשורות אליה: כותרת, כיתר והכתיר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-03-12 14:03:02
    [post_modified_gmt] => 2024-03-12 12:03:02
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=999
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)