הדף בטעינה

על המילה יָרַד לְטִמְיוֹן

בתשובות באתר

שאלות פתוחות לחידוד המוחות – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21291
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-05-14 10:30:55
    [post_date_gmt] => 2017-05-14 07:30:55
    [post_content] => 

1. מה משמעות המילה מעיין בביטוי 'בראש מעייניו'?

מחשבה, הרהור – מלשון עִיּוּן.

2. מניין הביטוי 'מלח הארץ'?

הביטוי מתורגם מלשונות אירופה (למשל באנגלית: the salt of the earth) ומקורו בברית החדשה. בדרשתו של ישו על ההר (בבשורה על פי מתי 5, 13) הוא מדמה את שומעיו למלח הארץ, ואומר משהו מעין זה: "'אתם מלח ארץ, ואם תאבד למלח מליחותו, כיצד היא תוחזר לו?" מלח הוא סמל לדבר נאמן ויציב שאינו מתקלקל, כדברי רש"י על הצירוף המקראי "בְּרִית מֶלַח" (במדבר יח, יט) – "כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם". בעברית בת ימינו רגילים לומר מלח הארץ על אדם שורשי המשמש מופת במידותיו ובתרומתו לחברה.

3. מה השימוש המומלץ בביטוי לְמַפְרֵעַ?

מכאן ולשעבר, רטרואקטיבית.

4. מה הייתה המשמעות המקורית של 'יָצָא בְּשֵׁן וָעַיִן'?

הביטוי נאמר במקור על עבד שהשתחרר מעבדות כי אדונו גרם לו לאבד את שינו או את עינו. להרחבה

5. מה משמע המילה נַחַת בביטוי 'נחת רוח', ומה משמעה בביטוי 'נחת זרועו'?

בביטוי נחת רוח – שביעות רצון. בביטוי נחת זרועו – הנחתה, מכה.

6. מה משותף לביטויים האלה: לִוְיַת חֵן, הוֹקִיר רַגְלוֹ, יָצָא חוֹצֵץ, לַאֲשׁוּרוֹ?

כל הביטויים לקוחים מספר משלי.

7. מה הפירוש המילולי של 'סגי נהור'?

סגי נהור בארמית – 'רב אור'. בתלמוד הצירוף משמש כינוי לאדם עיוור, ומכאן הביטוי 'לשון סגי נהור' לדבר הנאמר באירוניה, בהיפוך המשמעות המילולית.

8. האם הביטוי 'אין בו מתום' חיובי או שלילי?

הביטוי שלילי ומשמעו 'שכולו פגמים', 'שאין בו דבר שלם'. להרחבה

9. מה הבעיה הלוגית בצירוף 'רוב רובו'?

הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה, כגון 'כל כולו', 'תוך תוכו', 'שיר השירים'. להרחבה: מאמר מאת גד בן־עמי צרפתי

10. מדוע אומרים 'במצח נחושה' ולא 'במצח נחוש'?

נְחוּשָׁה היא שם עצם – צורה אחרת של שם המתכת נְחֹשֶׁת. 'מצח נחושה' הוא אפוא מצח נחושת, ובהשאלה – מצח קשה כנחושת. להרחבה

11. מה פירוש המילה טִמְיוֹן בביטוי 'ירד לטמיון'?

טמיון ביוונית משמעו 'אוצר', 'אוצר המדינה'. כסף שנלקח לאוצר המדינה כבר לא יחזור לבעליו, וכך היה הטמיון סמל לדבר, ובעיקר לכסף, שאבד לעד וּכבר לא ישוב.

12. מה משמעות הביטוי 'מעת לעת' בספרות חז"ל?

בספרות חז"ל 'מעת לעת' פירושו משעה מסוימת ועד אותה השעה למוחרת, כלומר במשך יממה אחת.

13. איזו דמות מקראית נחבאה אל הכלים?

שאול המלך. להרחבה

14. מה פירוש המילה 'בר' בכל אחד משלושת הביטויים? בַּר סַמְכָא / בַּר לֵבָב / מִלְּבַר

בַּר סַמְכָא – בן בַּר לֵבָב – נקי מִלְּבַר – בחוץ להרחבה

15. מי הראשון שהשתמש בביטוי 'מעז יצא מתוק'?

שמשון, בחידתו לפלשתים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק" (שופטים יד, יד). "עַז" הוא האריה שהרג שמשון, ו"מָתוֹק" הוא הדבש אשר מצא בגווייתו. כיום הביטוי מציין רעה שהצמיחה טובה.

16. מה משמעות המילה בִּן בביטוי בִּן לַיְלָה?

בִּן־ היא צורת נסמך נדירה של המילה בֵּן (לעומת צורת הנסמך הרגילה בֶּן־). היא מוכרת מן הצירוף בִּן־לַיְלָה ומן השמות המקראיים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אָגוּר בִּן יָקֶה (משלי ל, א) וכן בִּנְיָמִין. המילה בֵּן מיוחדת בנטייתה, ויש דעות שונות על שחזור צורתה הקדומה.

17. בביטוי 'יצא(ו) לו מוניטין' – מה המשמעות המקורית של מוניטין?

מוֹנֵטָה (moneta) בלטינית – מטבע. מי שדיוקנו מוטבע במטבע הוא בהכרח אדם חשוב, ושמו נודע או ייוודע ברבים להרחבה

18. איזה ביטוי עברי תרגם אונקלוס במילים 'בריש גלי'?

בְּיָד רָמָה. להרחבה

19. מה הם היוצרות בביטוי 'החליף את היוצרות'?

יוֹצְרוֹת (ביחיד יוֹצֵר) הם כינוי לפיוטים המשולבים בנוסח התפילה האשכנזי בחגים ובשבתות מיוחדות. על חזן שטעה באמירת היוצרות אמרו שהוא 'החליף את היוצרות', ומכאן הושאל הביטוי ללשון הכללית לציון בלבול בין דברים. מקור הביטוי ביידיש, ויש לו עוד שתי גרסאות עבריות: 'הפך את היוצרות' ו'בלבל את היוצרות'.

חזרה לחידון

[post_title] => שאלות פתוחות לחידוד המוחות - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a2-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-04-25 12:17:18 [post_modified_gmt] => 2022-04-25 09:17:18 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21291 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

1. מה משמעות המילה מעיין בביטוי 'בראש מעייניו'? מחשבה, הרהור – מלשון עִיּוּן. 2. מניין הביטוי 'מלח הארץ'? הביטוי מתורגם מלשונות אירופה (למשל באנגלית: the salt of the earth) ומקורו בברית החדשה. בדרשתו של ישו המשך קריאה >>
ירד לטמיון - מטבע לשון בכל יום

יָרַד לְטִמְיוֹן

WP_Post Object
(
    [ID] => 12886
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-11-25 14:07:02
    [post_date_gmt] => 2015-11-25 12:07:02
    [post_content] => 

פירוש הביטוי: 'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר'. דוגמאות: – הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. – ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואיתו ירדו לטמיון כל התכניות להמשך היום.

timyonטמיון היא מילה יוונית, אשר כמילים יווניות רבות אחרות נשאלה לעברית בלשון חז"ל. אחד המשמעים של tamieion ביוונית הוא 'אוצר (המדינה)', ובמובן זה אנו מוצאים את המילה בספרות חז"ל. כך למשל דרש ר' אבהו את הכתוב "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" על קנאתה של הארץ בעולמות העליונים: "משל למלך שקנה לו שני עבדים [...] על אחד גזר שיהא ניזון מטמיון [כלומר מאוצר המלך] ועל אחד גזר שיהא יגע ואוכל, ישב לו אותו תוהא ובוהא [...] כך ישבה הארץ תוהא ובוהא. אמרה: העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת, העליונים ניזונין מזיו השכינה, התחתונים – אם אינם יגעים אינם אוכלים" (בראשית רבה ב, ב ועוד). כן נזכר בכמה מקומות הצירוף "גבאי טמיון" – פקיד הגובה מס לאוצר המלך.

כסף שנלקח לאוצר המדינה כבר לא יחזור לבעליו, וחכמים ראו בזה עונש על התנהגות לא נאותה – בייחוד של אדם עשיר. בתלמוד הבבלי מובאים דברי רב: "בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון [ובנוסח אחר 'יורדין לטמיון']: על כובשי שְׂכַר שכיר [שאינם משלמים לו בזמן], ועל עושקי שְׂכַר שכיר [שאינם משלמים לו כלל], ועל שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על חבריהן [כלומר שמטילים את חובותיהם על אחרים], ועל גסות הרוח. וגסות הרוח כנגד כולן" (סוכה כט ע"ב). הביטוי הושאל לציון דבר, בעיקר כסף, שאבד לעד וכבר לא ישוב. בעברית של תקופת ההשכלה והתחייה נמצא לצד 'ירד לטמיון' גם 'הלך לטמיון'. למשל בסיפור "בין מים למים" מאת יוסף חיים ברנר הגיבור אומר: "אפשר לנו לחיות בלי יהדות כמו שהחפְשים משאר אומות העולם חיים בלי נצרות... אבל כאן חורבן עם במובן היותר פשוט של המושג הזה... לא לבד חלום של אלפי שנים הולך לטמיון, אלא עם שלם הולך לאבדון בכל המובנים" (1910; שלוש הנקודות במקור). [post_title] => יָרַד לְטִמְיוֹן [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%a8%d7%93-%d7%9c%d7%98%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 17:10:02 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 14:10:02 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12886 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

פירוש הביטוי: 'אבד', 'לא נשאר ממנו דבר'. דוגמאות: – הירושה מהוריו לא הייתה גדולה, וגם המעט הזה ירד לטמיון בהשקעה במיזם כושל. – ברגע אחד של חוסר תשומת לב נשמט מן הכיס מפתח המכונית, ואיתו ירדו לטמיון המשך קריאה >>