הדף בטעינה

הִתְנַקֵּשׁ

במילון

 (ללא ניקוד: מתנקש)
בנייןהתפעל
שורשנקשׁ
נטייהמִתְנַקֶּשֶׁת לכל הנטיות
נטיית הפועלהִתְנַקֵּשׁ, יִתְנַקֵּשׁ, לְהִתְנַקֵּשׁ לכל הנטיות

הגדרה

  • (ב־)מתנכל
  • מַקיש (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

ידיעה מעיתון הצפירה על התנקשות (כושלת) בנפשו של נשיא צרפת פאָר (Faure) בשנת 1897

התנקשות או ניסיון התנקשות?

WP_Post Object
(
    [ID] => 29509
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-06-10 16:46:06
    [post_date_gmt] => 2018-06-10 13:46:06
    [post_content] => מקורו של הפועל התנקש בתנ"ך – בדברי בעלת האוב לשאול בהיותו מחופש לאיש אחר: "הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁאוּל אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִי מִן הָאָרֶץ, וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי" (שמואל א כח, ט). השורש המקראי נק"ש עניינו לכידה והפלה בפח, והוא קרוב לשורש יק"ש, המוכר למשל מן המילה מוֹקֵשׁ (במקור 'מלכודת'). את השורש נק"ש אנו מוצאים במקרא בפעלים בבניינים אחרים המתפרשים במשמעות זו. נראה אפוא ש"מתנקש בנפשי להמיתני" פירושו 'טומן לי פח כדי להורגני'.

בעיתונות העברית שלמן המאה התשע עשרה יוחדו הצירופים 'התנקש בנפש', 'התנקשות בנפש' לפעולה שנועדה להביא למותה של אישיות ציבורית. לימים קיבלו הפועל 'התנקש' ושם הפעולה 'התנקשות' (בלי המילה 'בנפש') את משמעות הצירוף כולו, או לחלופין המילה 'נפש' הוחלפה ב'חיים': 'התנקשות בחייו של...'.

אשר לשאלה אם הפועל 'התנקש' ושם הפעולה 'התנקשות' מכילים בהכרח תוצאה של מוות, התשובה היא שלפחות מלכתחילה לא – הן בפסוק משמואל (שאם לא כן, לא היה צורך להוסיף "להמיתני") הן בידיעות שמצאנו בעיתונות למן סוף המאה התשע עשרה וגם עשרות שנים אחר כך.

במילונים המוקדמים של העברית החדשה אפשר למצוא הגדרות המדגישות את הפעולה ולאו דווקא את התוצאה, כגון "התאמצות להפיל איש, התאמצות לארוב לנפש איש..." (גור, תרצ"ה ותש"ו), "התנפלות, ניסיון לפגוע במישהו או לרוצחו נפש" (אבן־שושן בכל המהדורות). לעומת זאת במילון מסוף המאה העשרים (רב־מילים, 1997) ההתנקשות כוללת את התוצאה: "תקיפה והריגה של מישהו, לרוב של דמות פוליטית או ציבורית ידועה (בעיקר בצירוף 'התנקשות בחייו')". הגדרה זו משקפת את הפיצול שחל בשלב כלשהו בלשון העיתונות בין 'ניסיון התנקשות' (שלא צלח) ובין 'התנקשות' (שהתממשה).

נראה שהצורך בפיצול נובע מן העמימות שבמילים המציינות פגיעה בנפש: האם הפגיעה הביאה לתוצאה של מוות או לא? למשל כאשר מתפרסמת ידיעה על אדם שטבע (חס ושלום), רבים מבינים שמדובר בטביעה למוות, ומופתעים לטובה אם מתברר שהאדם נשאר בחיים.

האקדמיה ללשון העברית לא עסקה בתכולת המשמעות של המילה התנקשות, ואין אפוא החלטה מחייבת בעניינה. כאמור מלכתחילה המילה מתאימה גם לְמה שמכונה לא פעם בלשון העיתונות 'ניסיון התנקשות'.

* * *

הינה ידיעה שהתפרסמה בעיתון הצפירה על התנקשות (כושלת) בנפשו של נשיא צרפת פאָר (Faure) ב־16 ביוני 1897:   ידיעה מעיתון הצפירה על התנקשות (כושלת) בנפשו של נשיא צרפת פאָר (Faure) בשנת 1897 [post_title] => התנקשות או ניסיון התנקשות? [post_excerpt] => הפועל 'התנקש' כמשמעותו בתנ"ך אינו מחייב בהכרח תוצאה של מוות: השורש המקראי נק"ש עניינו לכידה והפלה בפח. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-07-21 15:25:27 [post_modified_gmt] => 2024-07-21 12:25:27 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=29509 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפועל 'התנקש' כמשמעותו בתנ"ך אינו מחייב בהכרח תוצאה של מוות: השורש המקראי נק"ש עניינו לכידה והפלה בפח.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִתְנַקֵּשׁ 1 (לכידה; פגיעה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִתְנַקֵּשׁ 2 (דפיקה, הכאה; השוואה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>