WP_Post Object
(
    [ID] => 31178
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-10-04 11:10:16
    [post_date_gmt] => 2018-10-04 08:10:16
    [post_content] => המילה דּוּחַ נוצרה מראשי תיבות של הצירוף 'דין וחשבון' הנזכר לראשונה במימרה הידועה ממסכת אבות: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן" (ג, א).

ההגייה התקנית של המילה היא דּוּחַ – כהגיית המילים רוּחַ ולוּחַ. ברבים: דוּחוֹת (כמו לוּחוֹת, רוּחוֹת).

הצורה השגויה והרווחת "דוֹחְ" אינה אפשרית בעברית. אומנם המילה היא ראשי תיבות, אבל גם ראשי תיבות – כשהם נהגים כמילה – כפופים לכללי ההגייה של העברית: כאשר החי"ת באה בסוף המילה תתווסף לפניה תנועת העזר הידועה בשם פתח גנובה (אלא אם כן יש כבר תנועת a לפניה). כך במילים רֵיחַ, כּוֹחַ ושִׂיחַ, וכך גם במילים רוּחַ, לוּחַ ודוּחַ.

נעיר כי לראשונה קבע ועד הלשון את הקיצור של 'דין וחשבון' במשקל אחר: דְּוַ"ח וברבים דְּוָ"חִים (כך במילון פנקסנות משנת תש"ה, 1945).

ואיך כותבים – דוח או דו"ח? בעניין זה שתי הדרכים נכונות, ואפשר לכתוב את המילה בגרשיים כדרך ראשי תיבות או בלעדיהם.
הכתיב ללא גרשיים לפי הכלל שקבעה האקדמיה: "מותר שלא לכתוב גרשיים בראשי תיבות הגוּיים שנגזר מהם שורש המשמש בצורות פועל וכדומה". ואכן מראשי התיבות דּוּ"חַ נגזר השורש ד-ו-ח וממנו הפועל לְדַוֵּחַ ושם הפעולה דִּוּוּחַ.

ולאלה שכותבים בגרשיים אנחנו מזכירים: בנטיית המילה הגרשיים נשארים במקומם, ולכן דו"חות.
    [post_title] => דּוּחַ או דּוֹח?
    [post_excerpt] => ההגייה התקנית של המילה היא דּוּחַ – כהגיית המילים רוּחַ ולוּחַ. ואיך כותבים – דוח או דו"ח? בעניין זה שתי הדרכים נכונות, ואפשר לכתוב את המילה בגרשיים או בלעדיהם
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%93%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%95-%d7%93%d7%95%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-07-28 17:27:41
    [post_modified_gmt] => 2022-07-28 14:27:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31178
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5467
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-01-20 09:31:59
    [post_date_gmt] => 2013-01-20 07:31:59
    [post_content] => 
יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח או אחריותיות
יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה)
יחדה – מן המילה יַחַד – מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה).
המונחים יחדה ונגדה מצטרפים אל מונחים רבים בתחום הממשל והשלטון שהם על טהרת העברית: ממשלה, שר, משרד (ממשלתי), לשכה, נשיא, נגיד, כנסת, מפלגה, סיעה, חקיקה, חוקה, תקנות, רָשות, משטר, מִנהל, בחירות, תעמולה, הצבעה, כהונה, מינוי, מדיניות, ריבונות, אזרחות ועוד.
את המונחים יחדה ונגדה קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ו (2006).
שְׁדֻלָּה (לובי)
שדולה היא קבוצת אנשים המשדלת בעלי תפקידים ואנשי ציבור, כגון בכנסת ובממשלה, לתמוך ולסייע בקידום עניין מסוים או גוף מסוים. שדולה של חברי כנסת היא שדולת בית או שדולת פְּנִים (caucus). חבר בשדולה הוא שַׁדְלָן (לוביסט).
הפועל שִׁדֵּל מוכר מספרות חז"ל: "גלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה העולם שאדם מכבד את אמו יותר מאביו. מפני שהיא משדלתו בדברים..." (מכילתא דרבי ישמעאל). 'משדלתו' – מפתה אותו ומדברת על לבו. פועל נוסף, גם הוא מספרות חז"ל, הוא הִשְׁתַּדֵּל – טרח ועמל להשגת הדבר (חוקרים סבורים שאינו קשור ביסודו אל שִׁדֵּל). פועל זה הוליד את השתדלנים – עסקנים שהיו משתדלים אצל בעלי שררה לטובת שולחיהם בקהילות ישראל בגולה. במונחים שדולה ושדלן חברו יחד שתי המשמעויות: השידול וההשתדלות.
את המונחים שדולה ושדלן קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשמ"א (1981).
מַצָּע
מצע של מפלגה מציע את עקרונותיה ואת הפעולות שבכוונתה לקדם בתחומים שונים, כגון חינוך, כלכלה, מדיניות חוץ וביטחון. המילה מצע מתועדת במשמעות זו משנות העשרים של המאה העשרים.
מצע ביסודו הוא דבר שפורסים כדי להשתרע עליו: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ). מכאן מצעים במשמעות כלי מיטה (בספרות חז"ל: מצעות). מצע הוא גם שכבה המשמשת בסיס בבנייה (bedding) כגון מצע חול בסלילת כביש.
המילה מצע בהקשר הפוליטי מתאימה לשתי המילים המקבילות בלשונות אירופה: פלטפורמה ופרוגרמה. פלטפורמה היא תשתית ובסיס כמשמעות היסודית של מצע, ופרוגרמה היא תכנית או הַצָּעָה (הגזורה מאותו השורש של מצע).
אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ או אַחְרָיוּתִיּוּת (accountability)
המונח מציין את חובתם של בעלי תפקידים, בעיקר במוסדות השלטון, לתת לציבור דין וחשבון על פעולותיהם ולשאת באחריות לתוצאות הפעולות האלה.
המונח נדון כמה וכמה פעמים במליאת האקדמיה. בשנת תשנ"ה (1995) נקבעה החלופה אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ. לצד קביעה זו החל להשתרש בציבור חידושו של פרופ' משה נגבי ע"ה אַחְרָיוּתִיּוּת. באקדמיה העדיפו שלא לאשרו בשל צורת המילה שבה מגובבת הסיומת ־יוּת פעמיים וכן משום שאין בו רכיב הדיווח. ואולם לבקשת הוועדה למונחי מדע המדינה אושר מונח זה במליאת האקדמיה בשנת תשפ"ב (2022).
הבסיס לשתי החלופות העבריות הוא המילה אחריות המוכרת לנו מלשון חז"ל. אחריות היא השם המופשט מן המילה אַחְרַאי, וזו קשורה למילה אַחַר: "כי האחראי כמו עומד מאחרי האיש או הדבר שאחריותו עליו" (בן־יהודה).
המילה דיווח נוצרה מראשי התיבות דּוּ"חַ (או דּוּחַ) – קיצור של הצירוף דִּין וְחֶשְׁבּוֹן הלקוח גם הוא מלשון חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (משנה אבות ג, א).


    [post_title] => לקראת הבחירות
    [post_excerpt] => זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח או אחריותיות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-11-02 09:19:59
    [post_modified_gmt] => 2022-11-02 07:19:59
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5467
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)