הדף בטעינה

על המילה אַלְגֹּם

בתשובות באתר

אלמוּגים ואלגוּמים

WP_Post Object
(
    [ID] => 31682
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-10-29 13:17:44
    [post_date_gmt] => 2018-10-29 11:17:44
    [post_content] => בלשון ימינו כשאומרים 'אלמוגים' מתכוונים לבעלי החיים המרהיבים השוכנים על קרקעית הים וסביבם חומר מגן רך או קשה – הקרויים בלעז קוֹרָל. בתנ"ך מדובר בעצי אלמוגים.

בספר מלכים מסופר על ביקורה של מלכת שבא, ועל שפע הזהב והבשמים והאבן היקרה שנתנה לשלמה. ובהמשך לכך נאמר:

וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה. וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית ה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (מלכים א י, יא–יב)

בסיפור המקביל בספר דברי הימים ב (ט, י–יא) אותם עצים מאופיר קרויים אַלְגּוּמִּים בשיכול אותיות. במקום אחר בספר זה האלגומים אמורים להגיע דווקא מהלבנון: "וּשְׁלַח לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים מֵהַלְּבָנוֹן" (ב, ז). זיהויו של העץ המקראי אינו ודאי – והשאלה עולה כבר בספרות חז"ל. שם נזכר השם 'אלמוג' בכתיבים שונים כחומר שממנו עשויה טבעת או חותם של טבעת. השם 'אלמוגים' נזכר שוב בהקשר שבו מנסים לזהות עצים הנזכרים במקרא. כיום מקובל לזהות את האלמוג המקראי עם 'עץ הסנדל' או 'עץ הצנדל', ששמו המדעי Santalum, ומכונה כיום גם 'אלגום'. עץ זה, שמקורו בהודו ומאופיין בענפיו האדומים, היה בימי הביניים עץ מבוקש ויקר ויובּא בידי הערבים מהודו. ואולם הוא לא שימש לבנייה אלא להפקת צבע, בושם וסמי מרפא. ואולם כבר הגאונים ואחריהם פרשני ימי הביניים זיהו את ה'אלמוגים' עם הקורלים, הם "פניני הים" – בהשפעת הערבית: אַל הידיעה בתוספת הרכיב 'מג' המזכיר בצלילו את המילה היוונית 'מרגרית' או 'מרגלית' שנשאלה הן לערבית הן לעברית. ואכן בערבית נקראים האלמוגים אשר בים مَرْجَان (מרג'אן). אשר לצורתן של המילים: בצורת היחיד בא חולם חסר – אַלְמֹג, אַלְגֹּם, ואילו בצורת הרבים ובנטייה יש קיבוץ ודגש – אַלְמֻגִּים, אַלְגֻּמִּים, בדומה למילים דוגמת קַרְסֹל–קַרְסֻלַּיִם, קַרְדֹּם–קַרְדֻּמִּים. כך מנוקד גם שם עץ הנוי אַלְמֻגָּן (Erythrina) – בקיבוץ ובדגש (בלי ניקוד: אלמוגן).  

* מבוסס על הפינה "רגע של עברית" ששודרה לראשונה ברשת ב' של קול ישראל.

[post_title] => אלמוּגים ואלגוּמים [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-08-23 00:16:03 [post_modified_gmt] => 2020-08-22 21:16:03 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31682 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בלשון ימינו כשאומרים 'אלמוגים' מתכוונים לבעלי החיים המרהיבים השוכנים על קרקעית הים וסביבם חומר מגן רך או קשה – הקרויים בלעז קוֹרָל. בתנ"ך מדובר בעצי אלמוגים. בספר מלכים מסופר על ביקורה של מלכת שבא, ועל המשך קריאה >>
כיתוב וניקוד

שִׂמְלָה ושַׂלְמָה

WP_Post Object
(
    [ID] => 13207
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-12-23 15:17:52
    [post_date_gmt] => 2015-12-23 13:17:52
    [post_content] => 
נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֵּטוֹן וָמֶלֶט וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים (שיר בוקר, נתן אלתרמן)

נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'. המילים המקראיות שִׂמְלָה ושַׂלְמָה מתחלפות ביניהן, ולמעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים, כלומר בחילופי מקום של העיצורים. כך למשל נאמר בדברים פרק ח: "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ", ואילו בפרק כט: "לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם".

צמד מילים מקראי ידוע אחר שיסודו בשיכול עיצורים הוא כֶּבֶשׂ–כֶּשֶׂב, כגון "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ" (ישעיהו יא, ו) לעומת "וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב" (בראשית ל, מ), "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד" (ויקרא כב, כז).

הינה עוד כמה צמדים בשיכול עיצורים:

  • אַלְמֻגִּים – אַלְגֻּמִּים (דברי הימים ב ב, ז)
  • אֲנָקָה – נְאָקָה
  • בֶּהָלָה – בַּלָּהָה
  • זְוָעָה – זַעֲוָה (בכמה מקראות יש חילופי כתיב וקרי בין שתי המילים)
  • מַזְלֵג – מַלְגֵּז (בלשון חכמים מעין קלשון, ומכאן בימינו מַלְגֵּזָה)
  • מַלְתָּעוֹת – מְתַלְּעוֹת
  • נִגְזַר – נִגְרַז (מכאן אולי גַּרְזֶן)
  • עַוְלָה – עַלְוָה (הושע י, ט: "בְּנֵי עַלְוָה")
  • עָיֵף – יָעֵף
  • רָעַף – עָרַף ("וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל" – משלי ג, כ; "אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל" – דברים לג, כח; כיום מוכר יותר הִרְעִיף בבניין הפעיל המשמש במשמעות מושאלת).
  הערה: לא ברורה הסיבה להבדל בתנועה הראשונה – שִׂמְלָה בחיריק לעומת שַׂלְמָה בפתח, אך לעיתים יש הבדל כזה באותה המילה ממש, כגון זַלְעָפוֹת–זִלְעָפוֹת, גַּנָּה–גִּנָּה.   [post_title] => שִׂמְלָה ושַׂלְמָה [post_excerpt] => נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'; למעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%82%d6%b4%d7%9e%d6%b0%d7%9c%d6%b8%d7%94-%d7%95%d7%a9%d7%82%d6%b7%d7%9c%d6%b0%d7%9e%d6%b8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-23 09:44:04 [post_modified_gmt] => 2021-08-23 06:44:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13207 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'; למעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים. המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אַלְגֹּם ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


אַלְגֹּם (שם צמח)
לרשימה המלאה
בוטניקה (תר"ץ, 1930)
אַלְגֹּם* , אַלְמֹג* ?
* במילון המקורי כתוב: אַלְגּוֹם
* במילון המקורי כתוב: אַלְמוּג
נגרות (תרצ"ד, 1934)
עֵץ אַלְגֹּם*
* במילון המקורי כתוב: עֵץ אַלְגּוּם