הדף בטעינה

על המילה אֲרֻבָּה

במילון

 (ללא ניקוד: ארובה)
מיןנקבה
שורשארב (ההוראה מסופקת)
נטייהאֲרוּבּות

הגדרה

  • פתח או צינור בגג ליציאת העשן

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של מעשנת בשרים מצד ימין ומעליה הכיתוב: מעשנה. משמאלה איור של אישה יושבת על ספסל ומעשנת סיגריה, מעליה הכיתוב: "ולא מעשנת".

מַעֲשֵׁנָה

WP_Post Object
(
    [ID] => 42175
    [post_author] => 32
    [post_date] => 2020-06-28 11:38:02
    [post_date_gmt] => 2020-06-28 08:38:02
    [post_content] => רבים מתלבטים בשאלה כיצד נקרא תנור לעישון בשר ודגים שנעשה נפוץ בחצרות ובמרפסות? התשובה היא מַעֲשֵׁנָה.

מעשנה וארובה

מַעֲשֵׁנָה שקולה במשקל מַפְעֵלָה המשמש כרגיל לכלים ולמכשירים כמו מַבְרֵגָה, מַצְלֵמָה ומַאֲפֵרָה. בראשית דרכה נשאה המילה מַעֲשֵׁנָה משמעות אחרת ממה שמקובל כיום. אליעזר בן־יהודה חידשהּ במשמעות chimney – צינור ליציאת עשן שמוכר לכול דווקא בשם ארובה. המילה במשמעות זו כלולה ברשימה "מונחי המטבח, הכלים והתבשילים" (בפרק א – "כירה וכלי כירה") שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ג (1933). מפני מה לא הסתפק בן־יהודה במילה 'ארובה'? המילה המקראית אֲרֻבָּה פירושה 'פתח', 'חלון'. בימי קדם הייתה הארובה פתח בתקרה ששימושיו מגוונים, בין היתר גם ליציאת עשן התנור, כמו  שמתואר בפסוק: "כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה" (הושע יג, ג). לימים השתכלל מנגנון יציאת העשן והומצא הצינור הייעודי לכך – בן־יהודה הציע לכנותו 'מעשנה', אלא ש'ארובה' כבר השתלטה ושימשה בפי כול. אומנם בינתיים נתייתרה המילה המחודשת מעשנה, אך היא פילסה את דרכה ללשון הדוברים עם התרחבות השימוש בתנור מיוחד לעיבוד מזון באמצעות עישון.

מעשנה ומעשנת

ומה פשר הבלבול בין מַעֲשֵׁנָה למַעֲשֶׁנֶת? צורת הסמיכות של מַעֲשֵׁנָה היא מַעֲשֵׁנַת־. פעמים הרבה מתפרסם שם המוצר בצורת הסמיכות (ללא ניקוד כמובן) כגון 'מעשנת בשר', 'מעשנת דגים', 'מעשנת פחם', 'מעשנת גז'. רבים הוגים צורה זו "מַעֲשֶׁנֶת־(בשר)" ואף גוזרים כך את צורת הנפרד "מַעֲשֶׁנֶת", בהיקש למילים במשקל מִפְעֶלֶת שבו צורת הנפרד וצורת הנסמך זהות ומסתיימות בת': מִבְרֶשֶׁת לצד מִבְרֶשֶׁת צבע, מַעֲטֶפֶת לצד מַעֲטֶפֶת כדור הארץ. תופעה זו מוכרת בלשון ימינו גם במילים אחרות כמו מִנְהֶלֶת: אף שצורה זו היא צורת הנסמך של מִנְהָלָה כגון 'מִנהלת הליגה' ו'מִנהלת החברה', היא משמשת בפי רבים גם לבדה, למשל "חברי המִנהלת". לצד ההגייה "מַעֲשֶׁנֶת" נפוצה לא פחות הגייה אחרת – "מְעַשֶּׁנֶת" – כצורת בינוני־נקבה בבניין פיעל כמו מְסַנֶּנֶת ומְתַוֶּכֶת. אף בצורה זו צורת הנפרד וצורת הנסמך זהות, למשל 'מְתַוֶּכֶת דירות', ומכאן לשגיאה הנפוצה.​ [post_title] => מַעֲשֵׁנָה [post_excerpt] => רבים מתלבטים בשאלה כיצד נקרא תנור לעישון בשר ודגים שנעשה נפוץ בחצרות ובמרפסות. התשובה היא מַעֲשֵׁנָה.​ [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a2%d7%a9%d7%a0%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-08-13 09:29:24 [post_modified_gmt] => 2020-08-13 06:29:24 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42175 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

רבים מתלבטים בשאלה כיצד נקרא תנור לעישון בשר ודגים שנעשה נפוץ בחצרות ובמרפסות. התשובה היא מַעֲשֵׁנָה.​
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

הלול והשובך

WP_Post Object
(
    [ID] => 26940
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-01-28 14:36:27
    [post_date_gmt] => 2018-01-28 12:36:27
    [post_content] => 

לול של תרנגולין

הקשר בין לול ובין תרנגולות מקורו בספרות חז"ל: "מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנוגלין" (ירושלמי עירובין ח:ד, כה ע"א). ואולם עצם הצירוף 'לול של תרנוגלין' מעיד כי הלול לא יועד מלכתחילה דווקא לתרנגולים, אלא היה מעין מחסן או מבנה שבין השאר היו מגדלים בו תרנגולים. כך עולה גם מתוספתא שבת: "דלת לול ובית התרנגלין לא נוטלין ולא מחזירין [=אסור להוציא את הדלת מן הצירים ואסור להחזירה]" (יד, א) – כלומר יש הפרדה בין 'לול' ובין 'בית התרנגלין'. כך או כך, הצירוף 'לול של תרנגולים' השתגר בשפה, ועד מהרה נהיה הלול מזוהה עם עופות אלו. ייתכן שלול התרנגולין של חז"ל קשור ללולים שבתיאור בניין מקדש שלמה: "...וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכֹנָה וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל הַשְּׁלִשִׁים" (מלכים א ו, ח). מילה זו התפרשה 'מעבר אנכי בעל מדרגות', והיא המקור למדרגות הלולייניות. גם הלול שבספרות חז"ל משמש בעיקר מעבר בין קומה לקומה או מדרגות המחברות בין הקומות, כגון "לול הפתוח מהבית לעלייה" (בבלי, עירובין עו ע"ב).[1] עם זאת חוקר הלשון אלישע קימרון סובר כי לול זה של חז"ל נוצר בטעות מן המילה ובלולים שבספר מלכים, אשר בה, לפי דעתו, הבי"ת היא חלק מן המילה וצורתה היסודית היא בָּלוּל. לפי דעה זו אין קשר בין לול התרנגולין ובין לול (במקור בלול) במשמע מעבר או מדרגות.

שובך יונים, ארובה,עלייה ומגדל

מקום מושבן של היונים במקרא הוא אֲרֻבָּה: "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם" (ישעיהו ס, ח), מעין שקע מתחת לגג הבית או פתח בקיר. שׁוֹבָךְ נזכר כנראה במגילת הנחושת, אך רוב היקרויותיו במשמעות משכן ליונים הן בספרות חז"ל, כגון "ולפני יונים שבשובך" (משנה שבת כד, ג). המילה שקולה במשקל המילה שׁוֹפָר, והגייתה התקנית במלרע. בספרות חז"ל מתועדות שתי צורות רבים: שובכות (הצורה הרגילה במשנה, לרוב בדגש: שׁוֹבַכּוֹת) ושובכים (בעיקר בתלמוד הבבלי). בימינו צורת הרבים היא שׁוֹבָכִים. יש שהציעו לקשור את המילה שׁוֹבָךְ לשורש שׂב"ך (בשי"ן שמאלית) שעניינו שבכה , חלון.[2] לצד השובך אפשר למצוא את היונים שבספרות חז"ל גם בעֲלִיָּה, כלומר עליית הגג, לדוגמה "הצד יוני שובך ויוני עליה" (תוספתא, שבת יב, ד), וגם במִגְדָּל (תוספתא, עירובין ג, ג), היינו 'ארון', 'ארגז'. __________________________

[1] את האמור בתוספתא סוכה "לול קטן היה בין האולם ולמזבח למערבו של כבש" (ג, טו ועוד), יש המפרשים במשמעות מעבר תת־קרקעי, מחילה. ייתכן אפוא שכשם שהיו מגדלים יונים בקוֹלוּמְבַּרְיוּם – מבנה תת־קרקעי שבו גומחות חצובות זו לצד זו (צורת גידול שהייתה נפוצה קודם לגידול היונים בשובכים העומדים על פני הקרקע), כך היו מבנים תת־קרקעיים – לולים – ששימשו בין השאר לגידול תרנגולים.

[2] במשנה פסחים השובך נזכר כמקום מגוריהם של התרנגולים: "מושיבים שובכים לתרנוגלים בארבעה עשר" (ד, ז), כלומר מכינים את השובכים למושב התרנגולים ומכניסים את התרנגולים פנימה. רש"י בפירושו לתלמוד (פסחים נה ע"ב) מציע גרסה אחרת למשנה: "מושיבים שובכין ותרנגולת" ומסביר: "שובכין ליונים, ותרנגולת היו מושיבין להתחמם לגדל אפרוחים, והכי מסתברא, דשובך לא שייך אלא ביונים".

[post_title] => הלול והשובך [post_excerpt] => ממתי שוכנות התרנגולות בלול, ואיך קיבל הלול את שמו? היכן אפשר למצוא את היונים במקורות העבריים – נוסף על השובך? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%aa%d7%a8%d7%a0%d7%95%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-09-14 20:00:30 [post_modified_gmt] => 2021-09-14 17:00:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=26940 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ממתי שוכנות התרנגולות בלול, ואיך קיבל הלול את שמו? היכן אפשר למצוא את היונים במקורות העבריים – נוסף על השובך?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אֲרֻבָּה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>