מַעֲשֵׁנָה
רבים מתלבטים בשאלה כיצד נקרא תנור לעישון בשר ודגים שנעשה נפוץ בחצרות ובמרפסות? התשובה היא מַעֲשֵׁנָה.
מעשנה וארובה
מַעֲשֵׁנָה שקולה במשקל מַפְעֵלָה המשמש כרגיל לכלים ולמכשירים כמו מַבְרֵגָה, מַצְלֵמָה ומַאֲפֵרָה.
בראשית דרכה נשאה המילה מַעֲשֵׁנָה משמעות אחרת ממה שמקובל כיום. אליעזר בן־יהודה חידשהּ במשמעות chimney – צינור ליציאת עשן שמוכר לכול דווקא בשם ארובה. המילה במשמעות זו כלולה ברשימה “מונחי המטבח, הכלים והתבשילים” (בפרק א – “כירה וכלי כירה”) שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ”ג (1933).
מפני מה לא הסתפק בן־יהודה במילה ‘ארובה’? המילה המקראית אֲרֻבָּה פירושה ‘פתח’, ‘חלון’. בימי קדם הייתה הארובה פתח בתקרה ששימושיו מגוונים, בין היתר גם ליציאת עשן התנור, כמו שמתואר בפסוק: “כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה” (הושע יג, ג). לימים השתכלל מנגנון יציאת העשן והומצא הצינור הייעודי לכך – בן־יהודה הציע לכנותו ‘מעשנה’, אלא ש’ארובה’ כבר השתלטה ושימשה בפי כול. אומנם בינתיים נתייתרה המילה המחודשת מעשנה, אך היא פילסה את דרכה ללשון הדוברים עם התרחבות השימוש בתנור מיוחד לעיבוד מזון באמצעות עישון.
מעשנה ומעשנת
ומה פשר הבלבול בין מַעֲשֵׁנָה למַעֲשֶׁנֶת? צורת הסמיכות של מַעֲשֵׁנָה היא מַעֲשֵׁנַת־. פעמים הרבה מתפרסם שם המוצר בצורת הסמיכות (ללא ניקוד כמובן) כגון ‘מעשנת בשר’, ‘מעשנת דגים’, ‘מעשנת פחם’, ‘מעשנת גז’. רבים הוגים צורה זו “מַעֲשֶׁנֶת־(בשר)” ואף גוזרים כך את צורת הנפרד “מַעֲשֶׁנֶת”, בהיקש למילים במשקל מִפְעֶלֶת שבו צורת הנפרד וצורת הנסמך זהות ומסתיימות בת’: מִבְרֶשֶׁת לצד מִבְרֶשֶׁת צבע, מַעֲטֶפֶת לצד מַעֲטֶפֶת כדור הארץ.
תופעה זו מוכרת בלשון ימינו גם במילים אחרות כמו מִנְהֶלֶת: אף שצורה זו היא צורת הנסמך של מִנְהָלָה כגון ‘מִנהלת הליגה’ ו’מִנהלת החברה’, היא משמשת בפי רבים גם לבדה, למשל “חברי המִנהלת”.
לצד ההגייה “מַעֲשֶׁנֶת” נפוצה לא פחות הגייה אחרת – “מְעַשֶּׁנֶת” – כצורת בינוני־נקבה בבניין פיעל כמו מְסַנֶּנֶת ומְתַוֶּכֶת. אף בצורה זו צורת הנפרד וצורת הנסמך זהות, למשל ‘מְתַוֶּכֶת דירות’, ומכאן לשגיאה הנפוצה.
