מניין הגיעה אלינו ההפגנה?
מילים מן השורש פג"ן אינו מתועדות בתנ"ך, אך השורש מוכר לנו מן הארמית שבתרגומי המקרא, ומשמעותו היא צעקה ותחנונים. בתרגום הארמי למגילת אסתר הפסוק "וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ" מתורגם כך: "ואוסיפת אסתר ומלילת קדם מלכא, ונפלת קדם ריגלוי ובכיאת ופגנת ופייסת ליה". תמורת הפועל 'להתחנן' באים הפעלים פגן ופיס, המוכרים לנו גם מן העברית – להפגין ולפייס.[1]
כך גם בתרגום המיוחס ליונתן לספר דברים אנו מוצאים את הפועל פגן תמורת צעק העברי: "צָעֲקָה הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ" – "פגנת עולימתא דמיקדשׁא, ולא אזדמן פריק לה".
הפועל פגן הארמי פירושו אפוא לצעוק, וכך גם הפועל העברי להפגין המופיע כמה פעמים בתלמוד הבבלי. אך היאך התפרשה מילה זו דווקא כצעקה של מחאה ציבורית? מקור המשמע הזה בסיפור במסכת תענית:
פעם אחת נגזרה גזירה על ישראל שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות. מה עשה יהודה בן שמוע וחבריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרה להם: עמדו והפגינו בלילה. הלכו והפגינו בלילה. אמרו: אי שמים, לא אחים אנחנו, לא בני אב אחד אנחנו, לא בני אם אחת אנחנו, מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות רעות? ובטלום, ואותו היום עשאוהו יום טוב (יח ע"א).
העצה שנתנה אותה מטרוניתא (= גברת נכבדה) הייתה פשוט לצעוק על הדבר באמצע הלילה (אולי ליד ביתה, שאליו הגיעו גדולי רומי). מכיוון שהצעקה המתוארת כאן היא הפגנה לכל דבר, התפרש הפועל הפגין במשמעו החדש: צעקה לצורך מחאה.
כך הציע מפורשות העיתונאי והחוקר שמעון מנחם לזר בעיתון המגיד בשנת 1900: "למושג דעמאנסטרירען [= demonstriren, מגרמנית] אין עוד מילה מתאימה בלשוננו, וגם אי אפשר להשתמש במילה הזרה הזאת. ולדעתי נמצא המושג הזה בתלמוד". כאן הכותב מביא את הסיפור שציטטנו לעיל על ההפגנה נגד הרומים. והוא ממשיך: "מי לא יראה כי השתמשו קדמונינו בפעל הפגן למושג זה ממש?"
ואכן, הפועל נקלט יפה בעברית ולצידו גם שם הפעולה הפגנה. ואיך קראו להפגנות לפני הצעה זו? בדרך כלל בשמן הלועזי או בשם הכללי אסֵפה. אליעזר בן־יהודה אומנם ניסה לקרוא להפגנה בעיתונו "האור" (בהשראת תרגומה הערבי) מִזְהָרָה, אך המילה לא זהרה, וכבר 120 שנה שהמפגינים מפגינים, בין בלילות ובין בימים.
כיוון שהמילה העברית באה תחת מילה לועזית היא קיבלה גם את משמעיה הנלווים בשפת המקור. לכן כשם שבאנגלית למשל משתמשים בפועל to demonstrate לא רק במשמע מחאה ציבורית אלא גם בהקשר של הצגה בכלל, גם בעברית אפשר 'להפגין איפוק 'או 'להפגין רגשות', גם ללא שלטים וקריאות ברחובות. מן השורש פג"ן נוצרה גם המילה מִפְגָּן שבו מציגים לראווה כוח ויכולת בעיקר של הצבא.
כתב: יעקב עציון
גרסה ראשונה של הדברים פורסמה לראשונה במוסף דיוקן במקור ראשון, ט"ז בסיוון תש"ף (8 ביוני 2020).
___________
[1] גיזרון השורש פג"ן בארמית אינו מחוור דיו. כמו כן, הפועל הארמי (פְּגַן) בבניין קל ואילו הפועל העברי שהושפע ממנו (הִפְגִּין) בבניין הפעיל.