סיפורה של תמונה

תמונה חגיגית זו של חברי ועד הלשון הופיעה בספרו של פרופ' שמואל איזנשטדט עם זיהוי האנשים אך ללא תאריך. לפי הרכב האנשים אפשר היה לשער שמדובר בסוף שנות העשרים של המאה העשרים. ואכן בזיכרון דברים של ישיבת הוועד מיום י"ב באדר שני תרפ"ז, 16 במארס 1927, נזכר התצלום כסעיף בסוף המסמך:

צלום חברי הועד
את הצלום הכללי של חברי ועד הלשון, שנעשה בשעת הישיבה המלאה בתל אביב אפשר להשיג במשרד הועד או אצל הצלם ה' סוסקין בתל אביב, רחוב הרצל. מחיר כל תמונה 10 גרוש.

"הישיבה המלאה" הנזכרת נערכה בט"ז באדר א תרפ"ז, 18 בפברואר 1927, ואכן משתתפיה כולם נראים בתצלום זה.

חברי ועד הלשון המצולמים בתמונה:

יוסף בר"ן מיוחס היה חבר ועד הלשון מהקמתו מחדש בשנת תרס"ד (1904). הוא הנהיג בביתו דיבור בעברית בדרכו של אליעזר בן־יהודה ולימד עברית, ערבית וצרפתית בבתי ספר בירושלים.

יהודה גור (גרזובסקי) היה חבר ועד הלשון מתרע"ט (1919). הוא חיבר כ־20 מילונים עבריים ודו־לשוניים וספרי לימוד.

אהרן מאיר מזי"א היה חבר ועד הלשון משנת תרס"ד (1904) ואחד מנשיאי הוועד מתרפ"ו (1926) ועד מותו. מזי"א עסק בחקר הלשון העברית בעיקר בזיקה לרפואה ולמדעי הטבע, וערך מילון למונחי רפואה שיצא לאחר מותו.

יצחק לייב גולדברג, שכונה "הנדיב הלא ידוע", פעל למען התנועה הציונית ולמען ארץ ישראל. גולדברג תמך בוועד הלשון מכספו באמצעות קרן מיוחדת שהקים.

דוד ילין היה ממייסדי חברת "שפה ברורה" בשנת תר"ן (1889) וחבר ועד הלשון מיום הקמתו מחדש. ילין הנהיג את ההברה הספרדית בהיגוי העברי, והקים את בית המדרש העברי למורים (שלימים נקרא על שמו).

אליעזר מאיר ליפשיץ היה חבר ועד הלשון מתרע"א (1911) ואחד מנשיאי הוועד מתרפ"ו (1926). ליפשיץ ניהל את הסמינר למורים של "המזרחי" (שכיום נקרא על שמו) והיה המפקח על בתי הספר באגף החינוך החרדי.

מרדכי אזרחי היה חבר ועד הלשון מתרפ"ו (1925) ומעורכי המדור 'לשוננו לעם' בעיתון הארץ בשנים תרצ"ג–תש"ה. אזרחי היה מראשוני המורים למדעי הטבע בעברית וממייסדי הסתדרות המורים.

אברהם אברונין היה חבר ועד הלשון משנת תרפ"ז. הוא עסק בחקר הלשון והספרות, פרסם ביאורים ותיקונים בשירת ימי הביניים, ועסק בלשונם של יל"ג, מנדלי וביאליק.

אריה ליב סמיאטיצקי היה חבר ועד הלשון מתרפ"ו (1926) וחבר בוועדות למונחי בניין עיר, למונחי מטבח ולמונחי דפוס. הוא ערך וסגנן ספרים רבים ותרגם יצירות מספרות העולם.

דוד שמעוני (שמעונוביץ) היה חבר ועד הלשון משנת תרפ"ו וחבר האקדמיה ללשון. שמעוני היה משורר, סופר ומתרגם, חתן פרס ישראל לספרות יפה ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.

יעקב פיכמן היה חבר ועד הלשון מתרפ"ו (1925). פיכמן פרסם שירים ופואמות, כתב מסות ביקורת על סופרים ומשוררים ועל יצירותיהם, ובהם י"ל גורדון וי"ח ברנר.

שמואל יוסף עגנון היה חבר ועד הלשון מתרפ"ו (1925). משנת 1904 החל לפרסם את יצירותיו ופרסומיו הראשונים היו בעברית וביידיש. יצירתו קובצה בחייו בשמונה כרכים.

חיים נחמן ביאליק היה חבר ועד הלשון ונשיאו משנת תרפ"ד (1924). בפעילותו בוועד הלשון הקיף את כל שטחי הפעולה הלשונית והחברתית של הוועד.

שמחה בן־ציון (שמחה אלתר גוטמן) היה חבר ועד הלשון משנת תר"ף (1929) וחבר בוועדות המקצועיות למונחי נגינה ולשיפור הלשון. היה ממייסדי אחוזת בית וממלא מקומו של מאיר דיזנגוף.

פרופ' שמחה אסף היה חבר ועד הלשון מתרפ"ו (1925). לימד בבית המדרש למורים של "המזרחי", היה מרצה ורקטור באוניברסיטה העברית בירושלים, ועם קום המדינה שופט בית המשפט העליון.

שמואל איזנשטדט היה מנהל לשכת תל אביב של ועד הלשון משנת תרפ"ו (1926) ועד להקמת האקדמיה. בין מפעלותיו: הפעלת ועדות המינוח המקצועיות, השגת תמיכה כספית לוועד, הקמת ארגון "מורשי הלשון" בהתיישבות העובדת.

ד"ר אברהם צפרוני היה חבר ועד הלשון מתרפ"ה (1925) והעורך הראשון של כתב העת לשוננו.

פרופ' ישראל אהרוני היה חבר ועד הלשון מתרפ"ז (1927) וחבר בוועדות למונחי הדגים ולמונחי הכימיה. היה מקובעי המונחים העבריים לבעלי חיים קטנים כגדולים, ואף הקים את המוזאון הזואולוגי של ההסתדרות הציונית.

נתן שיפריס היה חבר ועד הלשון מתרפ"ז (1927). בשנים 1919–1921 פרסם בעיתון הפועל הצעיר רשימות של מונחים עבריים במלאכה ובטכניקה. היה מעורכי המילון למונחי התכניקה של ועד הלשון.