אברהם צפרוני

כ' בכסלו תרמ"ג – י"א באלול תרצ"ג (1882–1933)

  • חבר ועד הלשון מתרפ"ה (1925) מטעם אגודת הסופרים
  • חבר בוועדות למונחי חקלאות, למונחי דפוס ולמונחי עבודות עץ וחבר הוועדה לשיפור הלשון
  • העורך הראשון של כתב העת לשוננו משנת תרפ"ט עד מותו

ד"ר אברהם צפרוני נולד בפרילוקי שבאוקראינה. סיים את לימודיו בגימנסיה הרוסית והמשיך ללימודים גבוהים באוניברסיטת וינה, שם למד פילולוגיה שמית וקלסית, וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. למד גם בבית המדרש לרבנים בווינה.

צפרוני עלה לארץ בשנת 1912, והשתלב בהוראה בגימנסיה הרצלייה בתל־אביב. היה חבר בוועד הפועל של מועצת המורים, לימד בסמינר למורות על שם לוינסקי בתל אביב, היה חבר בוועדה הממשלתית לבחינות הבגרות ובמייסדי "קופת הספר" – בית ההוצאה לאור של הסתדרות המורים. בו בזמן המשיך בפועלו המדעי ופרסם מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים בארץ ומחוצה לה. הוא ערך את ספר השנה של ארץ ישראל עם אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ ודוד שמעונוביץ (1923–1924).

מפרסומיו: אוריאל אקוסטא (1923); יוסף פלויוס (1926); ספר הכוזרי (מהדיר, 1911 ומהדורות רבות נוספות); חובת הלבבות בתרגום יהודה אבן תיבון (מהדיר, 1928).