פרשת מטות – גלגוליה של המילה אחוז
בפרשת מטות מסופר על מלחמה בין ישראל למדיָן שבסופה ניצחו ישראל. לאחר הניצחון הסביר ה' למשה כיצד לנהוג בשבויים וברכוש שנלקח: "… תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים – מִן הָאָדָם, מִן הַבָּקָר, מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן מִכָּל הַבְּהֵמָה; וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן ה'" (במדבר לא, ל). בפסוק הזה מפורט איזה חלק מן השלל צריך להינתן ללוויים. דוברי העברית בת ימינו עשויים לחשוב שהתורה מחשבת את חלקם של הלוויים באחוזים, כלומר במאיות. ואומנם פרשתנו היא מקור השימוש המודרני במילה אחוז (percent), אבל משמעות המילה השתנתה, ואף תפקידה התחבירי השתנה.
הפועל אָחַז פירושו 'החזיק', 'תפס', והפועל המקביל לו בערבית اًخَذَ (אַחַ'דַ') פירושו 'לקח'. אָחוּז הוא צורת בינוני פָּעוּל של הפועל אָחַז, ובהקשר שלנו המשמעות היא 'לָקוּחַ'. "אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים" פירושו אפוא 'אחד לקוח מתוך חמישים', 'אחת חלקי חמישים'. לפי מסקנת החוקרים המתמחים בבלשנות שמית משווה, העיצור האחרון של הפועל אָחַז מקורו בהגה th (כמו במילה האנגלית this), וייתכן שהוא עדיין נהגה כך בעברית המקרא. מכאן שצליל המילים אֶחָד ואָחוּז היה דומה מאוד, ואפשר שהמילה אַָחוּז (ולא לָקוּחַ או בָּחוּר לדוגמה) נבחרה במכוון בגלל המילה הקודמת בפסוק אֶחָד. בארמית הפך העיצור הקדום ההוא ל־d, ובתרגום אונקלוס כנגד "אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים" נאמר "חד דיתחד מן חמשין".
בספרות ההשכלה ובספרות הרבנית במאה התשע עשרה עדיין שימשה המילה אָחוּז במבנה המקראי: לפניה באה המילה אֶחָד ואחריה מילת היחס מ־ או ל־ ומספר כלשהו – חמישים, עשרה או מאה. לדוגמה: "יסתפק מע"ל ['מעלתו', פניית כבוד במקום 'אתה'] עם הרשיון לפלג [=לפסול] אחד אחוז מעשרה" (מ"א גינצבורג, קריית ספר, תקצ"ה, 1835).
כבר ברומא העתיקה נתגבש המנהג לחשב חלק מכמות במאיות, ובראשית העת החדשה החישוב במאיות – ב"פְּרוֹצֶנְטִים" – היה מקובל מאוד בכל אירופה וגם מחוצה לה (המילה percent יסודה בלטינית: per centum – 'למאה'). מנהג החישוב הזה גרם לשימוש שכיח בצירוף 'אחד אחוז ממאה' או 'אחד אחוז למאה' (הניסוח השני קרוב יותר ללשונות אירופה ורחוק יותר מלשון הפסוק). עם הזמן ניטשטשה משמעותה המקורית של המילה אָחוּז, והיא קיבלה את משמעות הצירוף כולו: 'אחת חלקי מאה'. מעתק משמעות מסוג זה מכונה בתורת המשמעים הֶשְׁמֵט או חיסור, ובלועזית אֵלִיפְּסָה.
נראה שהשימוש החדש במילה אָחוּז נפוץ בציבור כבר בעשורים הראשונים של המאה העשרים. בעיתון "הצפירה" משנת תרנ"א (1891) נזכרת "תערובת שיפון יותר משמונה אחוזים למאה בחטים", ואילו בעיתון "המליץ" משנת תרס"ב (1902) נזכר מחיר לבֵנים ש"הוזל בשבעה אחוזים", (בלי 'למאה' או 'ממאה') ויש עוד דוגמות רבות. ואולם במינוח הרשמי התקבל שינוי המשמעות של המילה אָחוּז רק אחרי זמן רב. ברשימת מונחי החשבון שפרסם ועד הלשון העברית בשנת תרע"ב (1912) נקבעה תמורת Prozent (בכתיב הגרמני) החלופה העברית לְמֵאָה ותמורת Promille לְאֶלֶף, ואפילו במונחי המתמטיקה של האקדמיה ללשון העברית משנת תשמ"ה (1985) נקבע בצד המונח אָחוּז גם אָחוּז לְמֵאָה.
כתבה קרן דובנוב.
