חוברת א (רנא)
- שושנה בהט, למד לשונך – לקט מונחים, עמ' 3–31
חוברת ב (רנב)
- אבא בנדויד, לשונותיה של חנוכה, עמ' 35–62
חוברת ג–ד (רנג–רנד)
- יצחק שלו, משמעותם של שמות החגים, עמ' 67–74
- אבא בנדויד, אימתי "אני יודע" ואימתי "יודע אני"?, עמ' 74–78
- יעקב בהט, על לשון ראשונים ועל לשון אחרונים: "זה את זה", "זו את זו" וכיו"ב, עמ' 79–84
- חיים סופר, על מילים שבאפנה, עמ' 84–89
- מאיר רוטנברג, "לא היו ימים מועטים" ו"לא היו ימים קלים", עמ' 89–92
- ראובן סיוון, עוללות (חציל, 'בארץ הצבי', 'פשוט'), עמ' 93–101
- שלמה דוד גולדפארב, פניני לשון משו"ת "שואל ומשיב", עמ' 102–105
- שרגא אברמסון, מו"ל, מו"לים, עמ' 105–107
- ראובן מירקין, מילון עברי־צרפתי חדש (למרדכי מ' כהן), עמ' 108–112
חוברת ה (רנה)
- ראובן סיוון, העברית לרבדיה – שיחות ותרגילים, עמ' 113–151
חוברת ו (רנו)
- שלום קרמר, לשונם של סופרים (א. יעקב קלצקין; ב. דב סדן), עמ' 165–190
חוברת ז (רנז)
- נחמיה בר, הדיבור העברי בארץ־ישראל במאה שעברה לפני אליעזר בן־יהודה, עמ' 195–203
- אברהם צלמון, מהו אמרכל?, עמ' 203–208
- מ"ב לרנר, "השלמת שכר", עמ' 208–210
- שרגא אברמסון, שאלה ותשובה עליה: כלב – "כולו לב", עמ' 211–213
- שלמה דוד גולדפארב, פניני לשון משו"ת "פני יהושע", עמ' 214–216
- לאה שריג, הערבית שבפי יהודי בגדאד, עמ' 216–219
- משה שמיר, "אני יודע" ו"יודע אני", עמ' 219–222
- ראובן סיוון, תגובות והערות: ל"העברית לרבדיה", עמ' 223–224
חוברת ח–ט (רנח–רנט)
- חיים רבין, מהותו של הדיבור העברי שלפני התחייה, עמ' 227–233
- דב ירדן, מלשונו של ר' שלמה אבן גבירול, עמ' 233–236
- דב סדן, על שמות עמים ומדינותיהם, עמ' 236–249
- רפאל ניר, התרחבות המילון העברי – כיצד?, עמ' 249–261
- רנה דונג־כנרות, יחסי "תקן" ו"נורמה" בלשון חכמים, עמ' 261–267
- ראובן סיוון, מחיי המילים (פרפר; תמרון; הכתבה; מדונג; מדרשה), עמ' 268–272
חוברת י (רס)
- אברהם מאיר הברמן, מלשונם העברית של יהודי אשכנז בימי ביניים, עמ' 275–277
- רנה דונג־כנרות, יחסי "תקן" ו"נורמה" בלשון תלמידים, עמ' 277–287
- ראובן מירקין, על המילים הזרות בעברית ועל מילון למילים הזרות בעברית (מאת דן פינס וקפאי פינס), עמ' 288–300