דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ

פירוש הביטוי: 'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה'.
דוגמאות:
– בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה.
– הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת.

באחד המְשָׁלים הקצרים שנשא בלעם על ישראל והאומות באחרית הימים נאמר כך: "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (במדבר כד, יז). על פי נבואה זו עתיד לקום בישראל שליט אשר יכה את מואב – הוא העם ששלח את בלעם לקלל, וכן עמים נוספים. השליט הזה משול לכוכב 'דורך', ולכך הוצעו כמה הסברים: לפי הסבר אחד מדובר בכוכב העולה ומופיע פתאום – על פי ההקבלה דָּרַךְ–קָם. לפי הסבר אחר הפעלים דָּרַךְ וקָם מציינים כאן רמיסה, שלטון והתקוממות, והם קרובים במשמעם לפועל מָחַץ שאחריהם. ויש שקישרו את הכוכב הדורך לדריכה של קשת – "שהכוכב עובר כחץ" (רש"י).

את המילים "דרך כוכב מיעקב" דרש ר' עקיבא על שמעון בן כוסבא, מנהיג המרד היהודי ברומאים (ירושלמי תענית ד:ה, סח ע"ד), ואף ייתכן שדרשה זו היא המקור לכינויו המוכר יותר: בר כוכבא (להרחבה). גם בנצרות נודעת חשיבות רבה לכתוב הזה, והוא מתפרש בה כנבואה על "כוכב בית לחם" – הכוכב אשר הופיע מעל בית לחם בעת הולדת ישו.

שימוש של חולין בביטוי מצאנו בספרות העברית החדשה למן המחצית השנייה של המאה הי"ט. למשל: "גם הפעם דרך כוכב נאפאלעאן [נפולאון] וקמה הצלחתו" (הכרמל, 1870), "אז דרך כוכבו על שמי חכמת הציור" (הצפירה 1884), "דרך כוכב מצרפת על שמי המדעים" (ישראל פרנקל, שומר הבריאות, 1890). ונשים לב שיש כאן שני ציורים שונים: בביטוי 'דָּרַךְ כוכבו של…' הכוכב הוא מזלו של האדם, הצלחתו וכדומה, ואילו בניסוחים דוגמת 'כוכב חדש דָּרַךְ בשמֵי…' האדם עצמו מדומה לכוכב – כמו בפסוק המקורי.

לשני השימושים בביטוי יש מקבילות בלשונות אירופה (רוסית, גרמנית ועוד), שעניינם 'עלה כוכבו', 'כוכב עולה' ואף 'כוכב' לעצמו. ביטויים מעין 'עלה כוכבו' נקשרים לאמונה העממית שלפיה לכל אדם יש כוכב משלו אשר עלייתו ושקיעתו, זוהרו או התעמעמות אורו – מעידים על גורלו. ביטויים שבהם הכוכב הוא האדם עצמו מבוססים כנראה על דימוי של גרם שמימי העולה על כל סביבתו בגובהו ובזוהרו. ואף אפשר שהם נוצרו בהשראת דברי בלעם.

שימושים אלו ודומיהם בלשונות אירופה הולידו ביטויים מקבילים בעברית החדשה, ובהם 'כוכב עולה', 'כוכב נולד' ו'כוכבים' למיניהם בקולנוע ומחוצה לו. מעליהם מאיר הביטוי המקראי המקורי והגבוה 'דרך כוכבו'.