פרשת ואתחנן – ואהבת

בפרשת ואתחנן אנו פוגשים את אחד הטקסטים המכוננים במסורת היהודית – שמע ישראל. בתחילת קריאת שמע נאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). צורת הפועל וְאָהַבְתָּ נראית כצורה בזמן עבר, אך ברור מן ההקשר שהיא מכוונת לעתיד ומביעה ציווי. כמוה גם הצורות וְשִׁנַּנְתָּם, וְדִבַּרְתָּ שבהמשך. צורות אלו נקראות "עבר מהופך" או "צורות וְקָטַל", והן אופייניות למערכת הזמנים המקראית.

בגופים מדבר ונוכח ההטעמה בצורות וְקָטַל עוברת בדרך כלל לסיומת הגוף (-תִי או תָ), כלומר הטעמת הפועל היא מלרע (בהברה האחרונה) במקום מלעיל (בהברה שלפניה). הקריאה המדויקת של המילה ואהבת היא אפוא  בהטעמת ההברה "תָּ" ולא ההברה "הַבְ" – שלא כבצורת העבר הרגילה. כך גם "ודיברתָ בם" ולא "ודיבַּרְת".