נֹסַח (במלעיל) או נוּסָח (במלרע).
הנטייה המקובלת בפי הדוברים היא על פי נוּסָח: נוּסָחוֹ, נוּסָחִים נוּסְחֵי־ נוּסְחֵיהֶם.
להלן מובאים כללי יסוד בתורת הניקוד שתכליתם לתת בידי המתעניינים כלים בסיסיים לניקוד נכון של מילים.
המשך קריאה >>
נושא: מלרע
יום העצמאות
מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות
כתיב וניקוד
עיקרי תורת הניקוד
מילים מתגלגלות
קלפי ופרגוד
ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי – שתי המילים פרגוד וקלפי יווניות במקורן והגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל.
המשך קריאה >>
שאלות נפוצות
רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס
מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). נראה שמה שקובע את הבחירה בסיומת ־ִית או ־ִיָּה – בלשוננו היום – הוא מקום הטעם בצורת הזכר של שם הייחוס.
המשך קריאה >>
שבועות
בועז
השם בֹּעַז נזכר בתנ"ך בשני הקשרים: שמו של אחד משני עמודי התווך במקדש שלמה ושמו של אחד מגיבורי מגילת רות – קרובו של אלימלך וגואלהּ של רות. אך מה משמעותו של השם?
המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות
ירון, רוני ורונן
השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>
.
נֹסַח או נוּסָח
[ישיבת המליאהשמב]
