הביטוי אוֹצָר בָּלוּם משמש בלשוננו לציון אוצר מלא וגדוש, בעיקר בהשאלה, כגון "אוצר בלום של ידע". לכאורה 'אוצר בלום' הוא אוצר סגור, שהרי 'לבלום' פירושו 'לעצור', אך ככל הנראה לא זו הייתה הכוונה המקורית של הביטוי – שאינו אלא שיבוש. ומה הקשר לרבי עקיבא?

צורתן המקורית של האותיות כ, נ, פ, צ היא דווקא צורת האות הסופית שבה הקו נמשך כלפי מטה: ך, ן, ף, ץ. צורה זו נקראת 'פשוטה' (ההפך מכפופה). ומה סיפורה של המ"ם?