נושא: שמות בעלי חיים

הודעות לעיתונות

מונחים חדשים אושרו במליאת האקדמיה (אייר תשפ"ד, מאי 2024)

בישיבת מליאת האקדמיה האחרונה אושרה רשימת שמות גמלי שלמה, אושרו שני מונחים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

שמות חדשים לגמלי שלמה

עד כה נקראו עשרות המינים של גמלי שלמה החיים בישראל בשם גְּמַל שלמה, ועתה אישרה מליאת האקדמיה רשימה מפורטת של שמות לפי המשפחות, הסוגים והמינים השונים.
המשך קריאה >>

מאמרים

"דוכיף ודוכיפת, צוצלת וצוצל": לשונו של מאיר שלו בכתיבה לילדים

לכבוד שבוע הספר העברי תשפ"ג, מאמר חדש באתר סוקר חדשנות לשונית ותחבולות לשון מגוונות בכתיבתו של מאיר שלו לילדים.
המשך קריאה >>

מאוצרות הארכיון

כשכלב הים היה כריש

באייר תרמ"ז, 1 במאי 1887, דווח עיתון החבצלת על "כלב ים" שנצפה בחוף יפו – אלא שכלב הים ההוא היה מעט שונה.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

יַתּוּשׁ או יְתוּשׁ?

היתוש נזכר לראשונה בספרות חז"ל, ובכמה מימרות הוא סמל לבעל חיים קטן וחסר חשיבות או תועלת. ומה ניקודו של השם – יַתּוּשׁ או יְתוּשׁ?
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 142

מבחר שמות יתושים מרשימת יתושי ישראל שאושרה באקדמיה בשנת תשפ"ב (2021): יַתּוּשׁ שָׂדֶה, יַתּוּשׁ־יוֹם טִיגְרִיסִי, יַתּוּשׁוֹן כְּחֹל־קַו, יַתּוּשָׁן גָּדוֹל, אָנוֹפֵלֶס רַם־נְחִיל.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

צָבוֹעַ או צָבוּעַ

שתי מילים דומות בלשוננו: צָבוֹעַ (בחולם) הוא בעל חיים הניזון בעיקר מפּגרים, וצָבוּעַ (בשורוק) הוא כינוי למי שמעמיד פני חבר או אדם ישר (ואינו כזה). האם הן קשורות זו לזו?
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

צפרדע וקרפדה

הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא, ומהיכן הגיעה המילה קַרְפָּדָה?
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

יען או בת יענה?

אין חולק כי בַּת יַעֲנָה היא מין עוף שנזכר במקרא. הוא מוכר מרשימת העופות הטמאים, היינו העופות האסורים במאכל על פי התורה: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ… וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא, יג–טז; וכן בדברים יד, טו).
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 138

מבחר שמות של קווצי עור שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: קיפודי־הים – דִּסְקָה מְפֹרֶצֶת, שַׁלְפּוּחִיתָן אַרְסִי; מלפפוני־הים – פְּתִילָה שְׁחֹרָה, גְּדִילוֹן אָנָנָס; המונח קוֹצְבָת
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 137

מבחר שמות של קווצי עור שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: כוכבי־הים – כִּפַּת־קוֹצִים קַטְלָנִית, צַר־גּוּף יַבָּלוֹת; קיפודי־הים – שְׁחֹרָנִית כַּדּוּרִית, רַב־כֶּתֶר קֵיסָרִי.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 136

מבחר שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת, מֵדוּזָה־הֲפוּכָה מַטְמִיעָה, מַצְפְּנִית נְקֻדָּה, מַסְרְקָנִית זַהֲרוּרִית, אַבְנֵט נֹגַהּ.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 135

מבחר שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: חוּטִית נוֹדֶדֶת, כְּחֻלַּת־שׁוּלַיִם חֲלָקָה, פַּעֲמוֹנִית נְקֻדָּה, זֵר־פְּרָחִים יַם־סוּפִי, שַׁיֶּטֶת אַרְגְּמָנִית.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

שפן, ארנבת וארנבון

‍שפן, ארנבת וארנבון הם מיני יונקים שלעיתים מזומנות דוברי העברית נוטים לבלבל ביניהם.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

איך נולד הברווז?

בארמית של התלמוד הבבלי נזכר העוף בר אווזא או בר אוזא, מילולית: 'בן אווז'. צירוף זה משמש גם בספרות הרבנית. מתי הפך בר־אווז ל'ברווז'? נראה שההלחמה התרחשה בתחילת המאה העשרים.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 130

מבחר שמות של פרוקי רגליים ממחלקת העכבישנים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: עַקְרָבִישׁ, עַכְּבִיסוּמָא, רַגְבּוּב, בַּרְדָּסוֹן.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 129

מבחר שמות של עקרבים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: צַרְבָן יִשְׂרְאֵלִי, קַטְלָן דּוּ־גּוֹנִי, שַׁחְרַן יְהוּדָה, חַד־צֶלַע מְגֻבְשָׁשׁ.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

הנמר ובני משפחתו

נשאלנו מדוע נפוץ כל כך השימוש במילה נמר במשמעות טיגריס. הטיגריס גם הוא ממשפחת החתוליים, אלא שעל פרוותו יש פסי רוחב שחורים ולא כתמים. האם לא הבחינו הסופרים העבריים בין שני בעלי החיים?
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

בעלי החיים – האב והאם וצאצאיהם

בעולם העתיק קיבלו בעלי החיים שבמשק האדם שמות נפרדים לזכר ולנקבה, ושמות ייחודיים לצאצאים.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 126

מבחר משמות פרפרי הארץ שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ח: טַבָּעִית זוּטִית, כַּחְלִיל הַשַּׁבְרָק, נְחֻשְׁתַּן־נְמָלִים גְּלִילִי, רַפְרַף הַהַרְדּוּף.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 125

מבחר משמות פרפרי הארץ שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ח: לַבְנִין הַצְּנוֹן, סְנוּנִיתָן הַוַּרְדִּיִּים, כִּתְמִית יְרוּשָׁלַיִם, קֵיסָרִית הַקְּטָלָב.
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 123

מבחר שמות ממשפחת הזבובאים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ח: יַנְצוּץ, יַכְסוּף, זַרְבּוּב, שַׁחְמְטָן, קַט־רֹאשׁ.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

דאון, דג־שמש, טורפן, קיסר ועוד שמות של דגי גרם (דגים שהשלד שלהם עשוי מעצמות ולא מסחוס) – מפרי עבודתה של ועדת הזואולוגיה. השמות בלוויית תצלומים מרהיבים והסברים במצגת מיוחדת.
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

בימינו פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר דן בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ובאפשרות של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.
המשך קריאה >>

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

לקורא מזומנת הצצה על התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים מתחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ' 110). נשאלנו אם אכן מדובר בשגיאת לשון.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

עַמְלֵץ

הידעתם שעמלץ הוא כריש גדול ומסוכן? מקורה של המילה בפירוש ייחודי של פסוק מספר תהילים, וכיום היא משמשת מומחים לזואולוגיה.
המשך קריאה >>

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת כרישים, קיבל את שמו מהצעת תיקון לנוסח של כתוב מקראי קשה.
המשך קריאה >>

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים והטביע עליה חותם עז – ישראל אהרני.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית בים ועל החול החם

תְּמָנון או תַּמְנון? איפה נזכרה השונית לראשונה? מה ההבדל בין רַכִּיכָה לצִדְפָּה? ומה היחס בין צֶדֶף לצדפה?
המשך קריאה >>

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. מדוע ניתן לו שם עברי זה?
המשך קריאה >>

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

מליאת האקדמיה אישרה בישיבתה ביום כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012, את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

במאמר הכותב עוסק בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת במשנה לאור פירושו של הרמב"ם, ועומד על תרומתו של זיהוי זה להכרת הרֵאליה הקדומה​.
המשך קריאה >>

אוצר מילים

דגי מאכל

מבחר שמות של דגי מאכל על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977)
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

איך מקטינים בעברית?

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

על צורות נקבה וצורות זכר של שמות בעלי חיים מתוך עיון ביצירות עבריות מראשית המאה העשרים
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

למד לשונך

למד לשונך 43

מבחר שמות של קווצי עור שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: כוכבי־הים – כִּפַּת־קוֹצִים קַטְלָנִית, צַר־גּוּף יַבָּלוֹת; קיפודי־הים – שְׁחֹרָנִית כַּדּוּרִית, רַב־כֶּתֶר קֵיסָרִי.

המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

.

א. שמות בעלי חיים וצמחים

1.  צירוף סמיכות שהסומך בו שם פרטי
בשמות המורכבים מצירופי סמיכות כשהסומך הוא שם עצם פרטי שאינו סובל ה' הידיעה – כגון 'גֶּרבּיל אלנבי', 'ישימונית תמנע' – לא תבוא בו ה' הידיעה אפילו כשהוא מיודע.
אם השם הפרטי נושא מעצם טיבו את ה' הידיעה – כגון 'דרור הירדן', 'צבי הנגב' – ה' הידיעה נשארת צמודה אליו אפילו כשאינו מיודע (ביידוע הפרט). שם פרטי מסוג זה, ה' הידיעה נשארת צמודה אליו בכל המצבים, ואפילו בא אחריו שם תואר לא מיודע. למשל: ראיתי צבי הנגב בוגר.[1]

2. שם פרט ושם סוג בצירוף סמיכות
בשמות המורכבים מצירופי סמיכות שם הפרט בא בלא ה' הידיעה, והוא הדין בבוא שֵם מעין זה בלוויית שם תואר. למשל: 'כלב־ים', 'כלב־ים מצוי'; 'נְחש־מים', 'נחש־מים אירופי'; 'מַקּור־חסידה תמים'.
שם הסוג הוא בה' הידיעה, כגון 'כלב־הים', 'נְחש־המים', 'מַקּור־החסידה', כשם ששאר שמות הסוג מיודעים: 'הכלב', 'העורב', 'הרקפת'.

3. שמות שיש בהם לוואי שם תואר
שמות שיש בהם לוואי־תואר יבואו בלא ה' הידיעה אם אין השם מיודע (ביידוע הפרט). למשל: 'צבי ישראלי', 'גֶּרבּיל דרומי', 'עורב אפור', 'נורית עגולת־עלים'.

[1] החלטה דומה התקבלה בנוגע למונח ממונחי השירה והפיוט בימי הביניים: בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְפֻיֶּטֶת – צירוף הסמיכות מיודע ותוארו אינו מיודע [ישיבה שד].

.

2.3.8 – צורת הרבים של שמות בסיומת ־וּ ובסיומת ־ִי

א. צורת הרבים של שמות שאולים המסתיימים ב־וּ, כגון קֶנְגּוּרוּ, גְּנוּ (שמות יונקים), קָקָדוּ, מָרַבּוּ (שמות עופות), היא בסיומת ־וּאִים, כגון קֶנְגּוּרוּאִים, מָרַבּוּאִים.

על צורת הרבים של שמות המסתיימים ב־וֹ ראו כלל א – החולם המלא, הערה 3.

ב. צורת הרבים של שמות בעלי חיים וצמחים המסתיימים ב־ִי, כגון יַרְגָּזִי, עוֹרְבָנִי, שֶׂכְוִי, תֻּכִּי; עִירְיוֹנִי, צִבְעוֹנִי, היא בהוספת ־ם, כגון יַרְגָּזִים, תֻּכִּים[2], צִבְעוֹנִים.

הערה: אין הדברים אמורים בשמות ממשקל פְּעִי, כגון צְבִי צְבָאִים.

[1] במקרא תֻּכִּיִּים.

מאמרים

הצב, החרדון והקרפדה

הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

אֱייל ואַייל, איילה ואיילת

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה

ארץ הצבי

על אף נוכחותו הבולטת של הצבי קל הרגליים בארצנו, סביר שהביטוי הידוע אֶרֶץ הַצְּבִי אינו קשור לשמו של בעל החיים. את המילה צְבִי שבביטוי זה – הלקוח מספר דניאל – מקובל לשייך לשורש השמי צב"י המציין רצון.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

טליה

השם הפרטי טַלְיָה חדש יחסית בשמי העברית. רבים מן הבוחרים בו מתכוונים להלחם המילה טַל והסיומת התאופורית יָהּ, כלומר טַל־יָהּ, טל האל.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

יעל ויעלה

השם יעל אהוב על דוברי העברית מכל המגזרים ומכל קבוצות הגיל. כבר שנים רבות הוא נמצא בתוך עשרת השמות ה"מובילים" לבנות, כנראה בזכות עיצוריו הצוללים י' ול' וגם בזכות הייחוס המקראי.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

עופר ועופרי

עֹפֶר בתנ"ך הוא שם צאצא הצבי או האייל: "כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה" (ד, ה), "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים" (ב, ט). צורת הנקבה עָפְרָה מוכרת אף היא מן המקרא, בעיקר כשם מקום. השם עָפְרִי הנגזר מן עֹפֶר ניתן בימינו לבנים ולבנות כאחד.
המשך קריאה >>