נושא: שמות בעלי חיים

מילים מתגלגלות

בעלי החיים – האב והאם וצאצאיהם

אוצר מילים

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

הודעות לעיתונות

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

מאמרים

פרא וחמור – ומה שביניהם

מאמרים

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

זכר ונקבה

שתיים דובים – שגיאה?

סיפורה של מילה

עַמְלֵץ

מאמרים

ברייה ועמלץ שמהּ

מאמרים

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

המכנה המשותף

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

מאמרים

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

מילה נולדת

גמל שלמה ומקור שמו

הודעות לעיתונות

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012: האקדמיה ללשון העברית אישרה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

מאמרים

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

אוצר מילים

דגי מאכל

מילים מתגלגלות

איך מקטינים בעברית?

מאמרים

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 29

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 16

.

א. שמות בעלי חיים וצמחים

1.  צירוף סמיכות שהסומך בו שם פרטי
בשמות המורכבים מצירופי סמיכות כשהסומך הוא שם עצם פרטי שאינו סובל ה' הידיעה – כגון 'גֶּרבּיל אלנבי', 'ישימונית תמנע' – לא תבוא בו ה' הידיעה אפילו כשהוא מיודע.
אם השם הפרטי נושא מעצם טיבו את ה' הידיעה – כגון 'דרור הירדן', 'צבי הנגב' – ה' הידיעה נשארת צמודה אליו אפילו כשאינו מיודע (ביידוע הפרט). שם פרטי מסוג זה, ה' הידיעה נשארת צמודה אליו בכל המצבים, ואפילו בא אחריו שם תואר לא מיודע. למשל: ראיתי צבי הנגב בוגר.[1]

2. שם פרט ושם סוג בצירוף סמיכות
בשמות המורכבים מצירופי סמיכות שם הפרט בא בלא ה' הידיעה, והוא הדין בבוא שֵם מעין זה בלוויית שם תואר. למשל: 'כלב־ים', 'כלב־ים מצוי'; 'נְחש־מים', 'נחש־מים אירופי'; 'מַקּור־חסידה תמים'.
שם הסוג הוא בה' הידיעה, כגון 'כלב־הים', 'נְחש־המים', 'מַקּור־החסידה', כשם ששאר שמות הסוג מיודעים: 'הכלב', 'העורב', 'הרקפת'.

3. שמות שיש בהם לוואי שם תואר
שמות שיש בהם לוואי־תואר יבואו בלא ה' הידיעה אם אין השם מיודע (ביידוע הפרט). למשל: 'צבי ישראלי', 'גֶּרבּיל דרומי', 'עורב אפור', 'נורית עגולת־עלים'.

[1] החלטה דומה התקבלה בנוגע למונח ממונחי השירה והפיוט בימי הביניים: בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְפֻיֶּטֶת – צירוף הסמיכות מיודע ותוארו אינו מיודע [ישיבה שד].

.

2.3.8 – צורת הרבים של שמות בסיומת ־וּ ובסיומת ־ִי

א. צורת הרבים של שמות שאולים המסתיימים ב־וּ, כגון קֶנְגּוּרוּ, גְּנוּ (שמות יונקים), קָקָדוּ, מָרַבּוּ (שמות עופות), היא בסיומת ־וּאִים, כגון קֶנְגּוּרוּאִים, מָרַבּוּאִים.

על צורת הרבים של שמות המסתיימים ב־וֹ ראו כלל א – החולם המלא, הערה 3.

ב. צורת הרבים של שמות בעלי חיים וצמחים המסתיימים ב־ִי, כגון יַרְגָּזִי, עוֹרְבָנִי, שֶׂכְוִי, תֻּכִּי; עִירְיוֹנִי, צִבְעוֹנִי, היא בהוספת ־ם, כגון יַרְגָּזִים, תֻּכִּים[2], צִבְעוֹנִים.

הערה: אין הדברים אמורים בשמות ממשקל פְּעִי, כגון צְבִי צְבָאִים.

[1] במקרא תֻּכִּיִּים.

מאמרים

הצב, החרדון והקרפדה

בעל החיים צָב קיבל את שמו מרשימת השרצים שבפרשת שמיני: "הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ". אך הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני לסה"נ ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>