מקומה של העברית – סיור במסגרת מיזם “בתים מבפנים” (אדר ב’ תשפ”ד, אפריל 2024)
מכתב של גננת ירושלמית מראשית המאה העשרים, המכתבה של אליעזר בן־יהודה וארון ספרים של ועד הלשון בן יותר ממאה – אלה ועוד ייחשפו לציבור במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית
בשני סיורים של המיזם “בתים מבפנים” בירושלים
כיצד תיקרא מחברת שעל דפיה ריבועים (מה שמכונה היום ‘מחברת חשבון’) – ‘מחברת תיבות’, ‘מחברת ריבועים’ או ‘מחברת משבצות’? איך מתארים לילדים ציור שיש בו הרבה צבעים? וכשרוצים להורות לילדים להפסיק את תנועותיהם (“Stop”) מה נאמר בעברית?
את השאלות האלה ועוד הפנתה בשנת 1908 גננת ירושלמית בשם רבקה הורביץ לחברי ועד הלשון במכתב שבו הסבירה למחדשי השפה את כובד אחריותן של מחנכות הילדים בגיל הרך לספק להם מילים עבריות.
“כמעט לכל גננת יש שמות אחרים לדברים האלה ומהראוי כי ועד הלשון יקבע שם אחד, וכי תהיה לכולנו שפה אחת”, כתבה הגננת הורביץ. המכתב שלה, לצד פריטים וחפצים נוספים, מוצגים כעת לציבור במרכז התרבות וההדרכה שנחנך לאחרונה באקדמיה ללשון העברית. המרכז החדש מזמין את הקהל לביקור חווייתי שעוסק בשפה העברית – מראשיתה לפני אלפי שנים ועד לעברית של המאה ה־21.
במסגרת המיזם “בתים פתוחים” בירושלים ייפתח המרכז לציבור בשני ימי שישי – כ”ו באדר ב, 5 באפריל; ד’ בניסן, 12 באפריל. לפני המשתתפים בסיור יוצגו פריטי ארכיון נדירים ובהם חפצים ששימשו את מחיה השפה העברית אליעזר בן־יהודה.
בתערוכה שבמרכז התרבות וההדרכה ניצבת מכתבתו של בן־יהודה – שעליה עמל מחיה השפה שעות רבות מדי יום בכתיבת מילונו. המכתבה עברה שיפוץ וכך גם ארון בן למעלה ממאה שנה ששימש את ועד הלשון ובו מוצגים מילונים מאוירים שפרסם הוועד.
בסיור תתאר מנהלת המרכז את הקמת המרכז, ומעצבות התערוכה יספרו על שיקולי העיצוב ביצירתה.
מלבד התערוכה על תחיית הדיבור העברי, יש במרכז שני מתחמי פעילות המיועדים לקבוצות מבקרים: מתחם אחד מציע היכרות חווייתית עם תולדות השפה העברית והשימוש המגוון בה למן העת העתיקה דרך תקופת הגלות ועד לתחיית הדיבור בעת החדשה באמצעות ציור קיר ענק, עבודת אומנות אורקולית ומשחקי משימות.
במתחם השני המבקרים מוזמנים להתוודע אל מאפייני השפה עצמה באמצעות פעילות הידודית (אינטראקטיבית), חידונים ומשימות מאתגרות. גם כאן מונגש המידע בציורי קיר ססגוניים. כמו כן מוצגים בו פריטים ייחודיים ובהם הכרטסת של המילונאי הנודע אברהם אבן־שושן.
