תשובתו של יצחק רבין לנשיא האקדמיה

לציון יום הזיכרון השנתי לרצח יצחק רבין אנחנו מביאים תכתובת מעניינת מן הארכיון שלנו בעניין השפה שבה נישאו נאומיהם של יצחק רבין ושמעון פרס בטקס הענקת פרס נובל לשלום ב־1994: מכתבו של נשיא האקדמיה פרופ’ משה בר־אשר ותגובת ראש הממשלה רבין.

בפנייה ששלח נשיא האקדמיה הוא הלין על בחירתם של ראש הממשלה יצחק רבין ושל שר החוץ שמעון פרס לנאום באנגלית בטקס – שלא כדוברים האחרים שנאמו בשפתם: נורווגית וערבית.

כבוד הוא לי לברך אותך בשם האקדמיה ללשון העברית ובשמי לרגל קבלת פרס נובל לשלום. […]
בדור האחרון נשתרש המנהג להביא את דבר ישראל בעמים בכל מעמד בלשון זרה דוקא. אין ספק שיש שעות שהדבר מתבקש והכרחי. אך לטעמי, לא היה כל הכרח בדבר בשעת הענקת הפרס. בשל כבוד ישראל ותרבותו וכבודם של מיליוני בני עמנו שגם להם היה חשוב המעמד, ראוי היה לה לעברית שתזכה למעמד דומה לנורווגית ולערבית שבהן נישאו שני הנאומים האחרים בטקס. […]
מה היה מפסיד העולם הגדול לו היה עוקב אחרי הנאומים של ראש ממשלת ישראל ושר החוץ שלה בתרגום מעברית (ויש מדינות שוודאי תרגמו אותו מן האנגלית ללשון המדינה). אבל עם ישראל וכבודו הפסידו משהו בשל השימוש שלא בעברית.
אל יתפרשו דבריי חלילה כתוכחה, אלא כהבעת כאב אמיתי על כבוד ישראל וכבוד לשונו ותרבותו.

ראש הממשלה יצחק רבין כיבד את נשיא האקדמיה ללשון העברית בתשובה:

עניין הנאום בעברית נשקל וגברה הדעה שזו הזדמנות להעביר מסר למאות מיליונים בשפתם. מכל מקום, אין ספק בדבר קדימותה של השפה העברית על פני כל שפה אחרת.
ואולי טעיתי? אולי.
אקווה לתקן בהזדמנות קרובה, אם תיקרה על דרכי.

פורסם באקדם 8 (תשנ”ו–1996)