מניין לנו מעבדה?
בשנת תר"ן, 1890, כתב אלעזר דוד פינקל רשימה בעיתון "הצפירה", ובה הציע שם עברי תמורת לאבורטריום הלועזית. הוא מזכיר ברשימתו את הצעת יהושע שטיינברג "בית הִתוך לחרשת החימי", והצעה נוספת "בית להרכבה והפרדה". הצעתו שלו היא "בית המזג", ונימוקו: "בשרש 'מזג' השתמשו פעמים רבות החוקרים והמעתיקים הקדמונים, כמו התיבונים ודומיהם, על הוראת הרכבה כימית".
הצפירה, 18 באפריל 1890
ואכן באותן שנים השתמשו בדרך כלל במילה הלועזית לציון המקום שבו מבצעים ניסיונות מדעיים. הנה למשל מודעת פרסומת שפורסמה בעיתונים בשנת תר"ע, 1910, ובה מתבשר הציבור על פתיחת "לבורטוריום חִימָאִי וטֶחֱנִי [= כימי וטכני]" בתל אביב הצעירה.
הפועל הצעיר, 22 ביוני 1910
כנודע, המילה שהתקבלה לבסוף במשמע זה היא המילה מַעְבָּדָה, מחידושיו של אליעזר בן־יהודה. בדומה לחידושים 'מסעדה' ו'מדרכה', אף 'מעבדה' נטבעה במשקל מִקְטָלָה, שאחד ממשמעיו הוא מקום המיועד לשימוש מסוים. המדרכה משמשת לדריכה, המסעדה לסעודה, והמעבדה לעבודה.
בשנת 1895 פרסם בן־יהודה בעיתונו הצבי ידיעה על הנצחת זכרו של קארל נטר, ממייסדי בית הספר החקלאי מקווה ישראל, ובין השאר כתב עליו: "מאליו הוציא את מחשבתו לפעל ויכונן מעבדה, בית מעשה ליהודים אכרים".
אפשר שכאן עדיין משמשת המילה מעבדה במשמע בית מלאכה כללי, בית עבודה, אך בשנים מאוחרות יותר התייחדה המילה למקום שבו מבצעים ניסיונות מדעיים. ואכן, כך כתב בן־יהודה במילונו: "מעבדה – מקום של עבודה, בפרט מיוחד לעבודת נסיונות של חכמת הכמיה. נהוג בדבור העברי בא"י והשתמשו בו הרבה בספרות החדשה".
הנה דוגמה מכתיבתו של בן־יהודה בעיתונו "השקפה" מחודש אייר תרע"ד, יוני 1904, בדיווח מן הנעשה בירושלים:
בודאי ישנם בעירנו לא מעט אנשים ששמעו אמנם כבר קצת מהנפלאות התמוהות שמספרים ה'אפיקורסים' על כח מעשיה של מה שהם קוראין חכמת החמיה… והנה להאנשים הטובים האלה, שלבם נקפם, אני מיעץ להכנס לרגע אחד להמעבדה (בית העבודה) הכמית שכונן בימים אלה בעירנו האדון בוימגרתן, אחד מילידי ירושלים, שלמד חכמה זו בחוץ לארץ. וכשתכנסו, אנשים טובים, אל המעבדה הלזו, בחדר קטן אחד בשכונת עזרת ישראל, ותראו את הבקבוקים והצלוחיות והשפופרות והאבובים מכל מדה ומכל צורה, ארוכים ועקומים ועקלתונים וישרים וכפופים ורחבים ודקים שבדקים, ואת האש של גיהנם הבערת, שחמה הוא יתר משלש מאות מעלה והקיטור העולה והאדים המתנדפים – אל נא תבהלו ואל תאמרו מעשה כשפים פה, שדים מרקדים! שאלו מהאדון בוימגרתן ויראה לכם בעליל, עין בעין, את האבחמץ [=חמצן][1] שבתוך האויר, ואת האבמים [=מימן] שבמים, ואש בערת במים ומים אינה מכבה אש, ועוד הרבה הרבה נפלאות.
המילה "לבורטוריום" נגזרת מהמילה labor, שמשמעה 'פעולה' ו'עבודה' (השוו למשל ל"מפלגת הלייבור" – מפלגת הפועלים באנגליה), ולכן התאימה לה החלופה מעבדה, מלשון עבודה. ואיך נקרא העובד במעבדה, לבורנט בלעז? האקדמיה חידשה לשם כך את החלופות מַעְבְּדָן ומַעְבְּדָנִית – אך במקרה זה נראה שלא דרושה בדיקת מעבדה מדוקדקת כדי לגלות שמילת הלעז עדיין זוכה לשימוש גבוה בהרבה מחלופָתה העברית.
השקפה, 10 ביוני 1904
[1] בן־יהודה חידש את שמות החומרים "אבחמץ" ו"אבמים". את השמות 'חמצן' ו'מימן' חידש חברו, יחיאל מיכל פינס, וכידוע הם המונחים המשמשים.
כתב יעקב עציון
