הבו לנו שמות עבריים

מכתבים אל ועד הלשון מאת עולים צעירים ואישה העומדת ללדת (1944–1945)

מכתבים רבים השמורים בארכיון ועד הלשון עוסקים בשמות פרטיים ובשמות משפחה. עולים חדשים שהגיעו לארץ ונשאו שמות לועזיים ביקשו לא פעם לעברת את שמותיהם, ופנו אל ועד הלשון בבקשת עצה לשם עברי הולם. במקרים אחרים פנו אל הוועד הורים שעמדו לפני לידת בנם או בתם, וביקשו חוות דעת בעניין השם שייתנו לצאצאם.

אנו מציגים כאן שני מכתבים מעניינים שנשלחו לוועד הלשון בשנים תש"ד ותש"ה – האחד מאת קבוצת נערים שעלו ארצה מרומניה במסגרת עליית הנוער, והשני מאת אם מתל אביב שעמדה לפני לידה.

את המכתב הראשון כתב אביגדור לפקוביץ, בשמו ובשם עשרת חבריו וחברותיו, וזה נוסחו:

קבוצת עולים צעירים, חברי תנועת נוער, רק אחד עשרי חודשים בארץ, החלטנו ביחד לגמר עם כל משזר [=מה שזר] לנו, משאבות [=מה שאבות] אבותינו קבלו במשך נדודים של אלפי שנים בגלות בין ארצות ועמים זרים. רוצים אנו לגמר עם חנוך, מנהגים וצורת חיים שאינם שלנו. כך אנו גם רוצים לשנות את שמותינו לשמות עבריות.
אנו פונים בבקשה אליכם כאל בעלי רב נסיון, להעץ לנו באיזה צורה אפשר לשנות, לתרגם (אם גם לא בדיוק – צורה או מובן קרוב) את שמות משפחה הבאים: ראובן רוזנשטוק, זאב גוטליב, יצחק המר, אביגדור לפקוביץ, שולמית דנקר, מרים דכנר, מרים זמל, פולה גלרט, מלכה שפלטר, יצחק גרין, יצחק מוסקוביץ'.
בבקשה לתת לנו בשביל כל שם משפחה שתים עד ארבע עצות כדי שתהיה לנו האפשרות לבחר אחד לפי רצוננו.
בתקות תשובתכם המהרה אנו מברכים אותכם בברכת שלום בשם קבוצת עולים צעירים מרומניה, אביגדור לפקוביץ

לצערנו לא מצאנו בארכיון את מכתב התשובה של ועד הלשון, אך ידוע לנו שאביגדור לפקוביץ עברת את שם משפחתו ל'לפידות', וראובן רוזנשטוק שינה את שם משפחתו ל'ורדי', וייתכן שנעשה הדבר בעקבות מכתב המענה של ועד הלשון (פרטים נוספים על חבורת הנערים שעלתה מרומניה אפשר לקרוא בספר "אשר לא נשאו לשווא נעוריהם" בעריכת שמעיה אבני, תל אביב 1980).

* * *

את המכתב השני כתבה מרים פלאומנבאום באביב תש"ה (אפריל 1945). במכתבה מבקשת גב' פלאומנבאום מאנשי ועד הלשון "לשלוח לי כמה שמות יפים וחדשים בשביל ילד וילדה, היות והנני עומדת ללדת", והיא מוסיפה שהינה "מחכה באי־סבלנות לתשובתכם המהירה".

ואכן המזכיר המדעי של ועד הלשון באותה עת, יחזקאל קוטשר, נענה לפנייתה. את תשובתו הוא פתח בהסתייגות – "קשה אמנם ליעוץ כל זמן שאין המציע יודע את טעם הדורש" – אך בכל זאת הוא מציע עשרה שמות, חמישה לבנים וחמישה לבנות: עמוס, גד, אבנר, יואב, אסא; יסכה, ברוריה, יעלה, אילה, נורית.

איננו יודעים אם אימצה גב' פלאומנבאום את אחת ההצעות הללו אך השמות שבמכתב בוודאי מלמדים על רוח התקופה.