על מנת
- “מומלץ לתאם הגעה מראש על מנת להימנע מהמתנה מיותרת.”
- “על מנת לדעת כיצד להתמודד עם מקרים של הפרת חוזה יש להגדיר מהו בכלל חוזה.”
רבים סבורים שהשימוש ב’על מנת’ במקום ‘כדי’ או ‘בשביל’ מרשים ויפה יותר, אבל עיון בתולדות הביטוי הזה מראה שביסודו הוא נועד לציון תנאי בהקשרים משפטיים מסוימים.
הביטוי ‘על מנת’ עולה בלשון המשנה, והוא מוכר למשל מן המימרה “אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא[1] על מנת לקבל פרס” (אבות א, ג). כוונת המילים ‘על מנת לקבל פרס’ – בתנאי שיקבלו פרס (משמעותה של המילה ‘פרס’ כאן היא סיפוק הצרכים הבסיסיים).
אם כן בספרות חז”ל הביטוי ‘על מנת’ משמש לציון תנאי, בעיקר בהקשרים משפטיים כגון בענייני קידושין וגירושין ובענייני מכר ושכירות. חוקר תחביר לשון המשנה, פרופ’ משה אזר, סבר שהשימוש בביטוי זה יסודו במשפטים שבהם אדם מכריז על פעולה משפטית שהוא מבצע אך תולה אותה בתנאי מסוים שרק אם יתקיים יהיה תוקף לפעולה המשפטית, ואם לא יתקיים לא יהיה תוקף לפעולה המשפטית. למשל: כשאדם אומר לאישה “הרי את מקודשת לי על מנת שתיתני לי מאתיים זוז” – הוא תולה את תוקף הקידושים בתשלום של האישה: אם תיתן יתקיימו הקידושים ואם לא תיתן הם בטלים. (ראו בנספח דוגמאות נוספות לשימוש ב’על מנת’ במשמעות של תנאי לאורך הדורות.)
ואולם כבר בלשון חז”ל התרחב השימוש בביטוי גם להקשרים שבהם אי אפשר לפרשו כתנאי. לדוגמה, בל”ט אבות מלאכה (האסורות בשבת) נמנה “הקורע על מנת לתפור שתי תפירות בשבת” (משנה שבת ז, ב) – והכוונה היא ש’קריעה’ כשלעצמה אינה נחשבת מלאכה (כי ביסודה היא פעולת קלקול) אבל קריעה שנעשית מתוך כוונה לתפור היא בגדר מלאכה ולכן היא אסורה בשבת. במקרה זה ‘על מנת’ בוודאי אין פירושו ‘בתנאי’ אלא ‘מתוך כוונה’, ‘בכוונה (ל)’.
המשותף לשני השימושים שראינו – תנאי ו’מתוך כוונה’ – הוא שהפעולה השנייה, זו המוצגת אחרי ‘על מנת’, כרוכה ללא הפרד בפעולה הראשונה – זו שבמשפט העיקרי. במילים אחרות: קיומה של הפעולה הראשונה תלוי בפעולה השנייה או הפעולה השנייה היא שנותנת לה משמעות. מאפיין נוסף למשפטי ‘על מנת’ – שעמד עליו אזר – הוא שהתנאי או הפעולה שמתכוונים לעשות רצויים לעושה הפעולה.
ומה בימינו? מעניין הכוונה התרחב השימוש ב’על מנת’ לציון תכלית הפעולה, המובעת כרגיל במילים ‘כדי’, ‘בשביל’. התרחבות זו מובנת שכן במקרים רבים הכוונה והתכלית מזדהות לחלוטין.
למשל:
- “למדתי לשון עברית באוניברסיטה על מנת להיות מורה”.
- “הם עלו לארץ על מנת להשתקע בה”.
ואולם יש גם הקשרים שבהם הכוונה אינה תכלית הפעולה. לדוגמה:
- הוא יצא לחו”ל על מנת לחזור ארצה בעתיד. (במקרה זה היציאה לחו”ל נועדה לתכלית מסוימת, כגון לימודים, ואילו החזרה היא כוונה שבה כרוכה פעולת היציאה אך אינה התכלית שלה.)
מכל מקום השימוש ב’על מנת’ לציון תכלית מרחיק את הביטוי מן המשמעות המקורית שלו – תנאי.
על רקע זה ממליצים עורכי הלשון ובעלי הסגנון להימנע מן השימוש ב’על מנת’. מכל מקום בוודאי אין סיבה למעמד הגבוה שהביטוי ‘על מנת’ זכה בו. וכמו במקרים רבים אחרים, דווקא הביטויים הפשוטים והיום־יומיים עדיפים, ובמקרה שלנו – ‘כדי’, ‘בשביל’, ‘ל’.
הערה: על “גיזרונו של הצירוף ‘על מנת'” כתב פרופ’ שמעון שרביט כך: “לדעתי, מנת המקראית היא היא שהתחילה לשמש בלשון חכמים כמילת תנאי ותכלית בצירוף מילת־היחס על (כמו בצירוף על תנאי). ושמא יש בכך הקבלה מסוימת להתפתחותה של ‘כדי’ המקראית (בהוראת ‘מידה, שיעור’), שבלשון חכמים התחילה לשמש גם כמילת תכלית” (לשוננו מז [תשמ”ב], עמ’ 74; הדברים מובאים בשינויי כתיב קלים).
נספח
א. על מנת במשמעות תנאי – דוגמאות מן הספרות העברית לדורותיה:
- רש”י לפסוק “כִּי אֲנִי ה’ הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי” (ויקרא יא, מה): “המעלה אתכם” – על מנת שתקבלו מצותי העליתי אתכם.
- אחד העם: […] לא כן עתה, שרוב הבאים לארץ אינם באים אלא על יסוד אותם החשבונות, המבטיחים להם הכנסה מרובה תמורת עבודה מעטה (או רק תמורת השגחה על עבודת אחרים), ורק על מנת כן הואילו להתנחל בארץ אבותיהם. (על פרשת דרכים א, 1895)
- אחד העם: תכלית כל התכליות הוא האדם הפרטי, הזמני או הנצחי, והצלחת הכלל אהובה היא ויקרה רק על מנת שינהגו עם זה גם הצלחת כל איש ואיש בפני עצמו. (לא זה הדרך, 1889)
- יהודה גור: רעיון נולד בקרבו ליסד מושבה חדשה [משמר הירדן] בגליל בלא עזרה מן החוץ, ויקן את האדמה מאחד מאחינו על מנת לשלם לו מחירה אחרי שמנה שנים, ואך רבית ארבע למאה יתנו לו שנה שנה […] (מארץ ישראל ב–ג, 1897)
- מנהג העולם למכור לנכרי חמץ שנשאר ברשותו, שאינו רוצה לבערם מן העולם, וצריך שיהא מכירה גמורה ולא על מנת להחזיר. (דוד ברגר [תשובות בענייני פסח], וואלה! יהדות, 2021)
‘על מנת’ במשמעות ‘מתוך כוונה’ – דוגמאות מן הספרות העברית לדורותיה:
- רמב”ם: ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או לגנוב על מנת לשלם – הכל אסור. שלא ירגיל עצמו בכך. (משנה תורה, נזקים א, ב)
- מנדלי מו”ס: וכשאירע לפעמים, שאחד יקשה עליהם, הנה הוא מקשה רק על מנת לתרץ, והתשובה ערוכה אצלו וקודמת להקושיא. (עין משפט, 1867)
- שרשבסקי ופינס: כבדתני לעבור על פני מחברתך “משנת עולם קטן” על מנת להגיהה, ואראה ואבינה בה ותרחש לך נפשי תודה על הטובה אשר עשית עם ישראל ועם שפתו בהביאך לבית גנזיו חמדה יקרה כמוה. (משנת עולם קטן, 1886)
- מנדלי מו”ס: נפש אחת, בת אבינו שבשמים, מתלבשת צורת אדם עם כל אבריו וחושיו, על מנת לחוש וליהנות בטוב ה’ בארץ חיים, וכיון שהיא יוצאת מבטן, מיד העולם נוטלה ואוסרה בעבותים ומטיל עליה גזירותיו וחומרותיו […] (בימי הרעש, 1894)
_________________________
[1] בכתבי היד הקדומים של המשנה הסיפה של המימרה היא: “…על מנת שלא לקבל פרס” – כלומר נוסח קיצוני עוד יותר, ולפיו ההמלצה היא להיות כעבדים המשמשים את הרב רק בתנאי שלא ייתן להם דבר.
