שפופרת או שפורפרת?

ההגייה התקנית היא שְׁפוֹפֶרֶת ולא “שפורפרת”.

שְׁפוֹפֶרֶת היא כלי או חלק מכלי שצורתו גלילית, כמין קנה חלול. המילה שפופרת נקרית בספרות חז”ל במגוון הקשרים, ובמיוחד במלאכתם של בעלי האוּמנות כגון “אין נופחין במפוח אבל נופחין בשפופרת” (תוספתא יום טוב ג, טו); “שפופרת של זהבין ושל זגגין ושל נפחין ושל עושי זכוכית שנחלקה לאורכה – טהורה” (שם כלים ג, י); “שפופרת היתה לו לרבן גמליאל שהיה מביט וצופה בה אלפים אמה ביבשה וכנגדה אלפים בים” (בבלי עירובין מג ע”ב). לצד אלו היא משמשת גם במובן כללי יותר, לציון כלי קיבול: “לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן” (משנה שבת ב, ד).

בעברית החדשה אומצה המילה שפופרת בשני הקשרים: חלק הטלפון שאדם מחזיק בידו ומצמיד לפיו ולאוזנו בזמן השיחה או כלי קיבול גמיש לאחסון משחה או צבע.

המילה שפופרת גזורה מן השורש שפ”ר – והיא קרובת משפחתו של השׁוֹפָר במובן קרן חלולה, ואולי גם של שָׁפִיר במובן הקרום שעוטף את העובר. היא שייכת לקבוצת מילים מצומצמת שבה מוכפל העיצור האמצעי של השורש. מן המקרא ידועה המילה חֲצוֹצְרָה,[1] ומלשון חכמים אנו מכירים את חֲטוֹטֶרֶת (גבנון, דבשת),[2] פְּטוֹטֶרֶת (עוקץ של פרי)[3] ו־פְּקוֹקֶלֶת (הסתעפות גידים).[4]

בקבוצת מילים דומה נוצר רצף עיצורי שורש זהים מסיבה אחרת. אלו הן מילים שמקורן בשורש מרובע דו־עיצורי שאחת מאותיותיו נשלה, למשל כִּכָּר (מן כרכ”ר), שׁוֹשֶׁלֶת (מן שלש”ל)[5] ו־מְטוֹטֶלֶת או מְטוּטֶלֶת (מן טלט”ל). אשר למטוטלת – מצד הדקדוק ראויה הייתה להיכתב מְטֻטֶּלֶת (< מְטֻלְטֶלֶת), בדגש חזק בטי”ת; ואולם בעדי הנוסח המהימנים של המשנה מוצאים את הכתיב מְטוֹטֶלֶת.

השגיאה הנפוצה “שפורפרת” נובעת ככל הנראה מהיקש למילים משורשים מרובעים דו־עיצוריים, ובמיוחד ראויות לציון מילים שבהן מוכפלים שני העיצורים האחרונים כגון יְרַקְרַק, אֲסַפְסוּף וצְמַרְמֹרֶת.[6]

_______________________________________________

[1] ואומנם פעולת הנגינה במקרא היא מְחַצְּרִים בשורש חצ”ר (לצד מְחַצְצְרִים).

[2] הגיזרון לא ברור; אולי קשורה למילה חֹטֶר במובן ‘ענף, בליטה’. בכתבי היד של המשנה מוצאים גם חַטֶּרֶת.

[3] בשורש פט”ר ובקרבת מה למילה המקראית פָּטוּר במובן ‘גבעול’: “פְּטוּרֵי צִצִּים” (מלכים א ו, יח).

[4] הגיזרון לא ברור; אולי קשור אל הפועל פִּקֵּל במובן ‘קילף’ (בשיכול העיצורים). מכאן חודשה המילה פַּקֶּלֶת – מחלה הפוגעת בקליפת הפרי.

[5] צורה עברית חדשה למילה הארמית שושלתא/שושילתא במובן ‘שלשלת, סדרה’, מוכרת מן המימרה התלמודית: “תן לי יבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל” (בבלי גיטין נו ע”ב).

[6] ‘צמרמורין’ בארמית הן ‘רעידות מפני חום הגוף’ (צמ”ר עניינו חום).