חידון ט”ו בשבט – הפתרונות המלאים
- מהי צורת הרבים של המילה סלסילה?
- סלסילות
- סלסלאות
הרחבה: צורת הרבים של סלסילה היא פשוט סלסילות (ובניקוד: סַלְסִלּוֹת). האומרים סלסלאות מושפעים כנראה ממילים כמו שרשראות, שלשלאות. בהזדמנות זו נזכיר שיש לומר סלסִילה (בחיריק בסמ”ך השנייה) ולא סלסַלה ולא סלסֵלה.
- מה פירוש המילה “פרי” בתנ”ך?
- תפוח
- שם קיבוצי לתנובת הצמח
- שם כללי לפריחה
הרחבה: המילה פְּרִי מופיעה בתנ”ך רק בלשון יחיד ומשמשת שם קיבוצי: “וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ” (ויקרא כו, ד). רק בלשון חכמים קיבל הפרי משמעות של יחידה אחת, ואז נוצרה לו צורת הרבים פֵּרוֹת.
- מה ההבדל בין עץ לאילן?
- עץ הוא שם כולל לעצים, אילן הוא שם לעצי ארץ ישראל
- אלו מילים נרדפות – עץ מלשון המקרא ואילן מלשון חכמים
- המילה עץ היא מארמית והמילה אילן היא המקבילה בעברית.
הרחבה: מאחר שראש השנה לאילן נזכר לראשונה במשנה (במסכת ראש השנה), הוא נקרא בפינו עד היום ראש השנה לאילנות ולא ראש השנה לעצים. המילה עץ משמשת גם בלשון חכמים אך בעיקר במשמעות wood (החומר), כמו ‘כלי עץ’.
- איזה משפט אינו נכון?
- מבחינה בוטנית מלפפון ובננה הם פירות.
- בשימוש המקובל מלפפון הוא ירק, ובננה היא פרי.
- על מלפפון מברכים בורא פרי האדמה ועל בננה בורא פרי העץ.
הרחבה: מבחינה בוטנית פרי הוא איבר הצמח המכיל את הזרעים. לפי זה מלפפון ובננה הם פירות. בחיי היום־יום מבחינים בין פירות לירקות לפי הטעם: הפירות מתוקים ומשמשים למשל לקינוח סעודה. מבחינה הלכתית על פרי של אילן רב־שנתי מברכים “בורא פרי העץ” ועל שאר הפירות, ובהם גם בננה הגדלה על שיח, “בורא פרי האדמה”.
- שם התואר אָשׁוּן הניתן לצמחים כמו ‘דוחן אשון’, ‘אספספת אשונה’ – פירושו:
- נוקשה, לא גמיש
- זקוף כאיש
- בעל גוון מעושן
הרחבה: מקור המילה ‘אשון’ בארמית של התלמוד הבבלי.
- נכון או לא נכון – האם קיים צמח ששמו עַפְעַפִּית רַבַּת־פְּרָחִים?
- נכון
- לא נכון
הרחבה: הצמח הוא ממשפחת הלועניתיים. שיח נמוך, רב־שנתי, שעיר ואפרפר. פורח בחודשים מארס עד אוגוסט. השם עַפְעַפִּית ניתן לו על שום הנקבים בפרי שצורתם כעפעפיים.
- מהי עַלְוָה?
- צמח מדברי שנפוץ באזור הנגב
- כל העלים בעץ או בשיח
- ציפור קטנה ממשפחת הסיבּכיים
הרחבה: המילה המחודשת עלווה משמשת הן בהקשר בוטני הן בהקשר ספרותי: ‘שיח בעל עלווה צפופה’, ‘עצי הברוש כהי העלווה”. מן העלווה חודש שם הציפור עַלְוִית – ציפור קטנה ממשפחת הסיבּכיים שעלוות העצים מספקת לה הסוואה.
- מהו אֶשְׁבּוֹל?
- אשכול בננות
- תפרחת שבה הפרחים סדורים לאורך שִזרה מעובה
- שדה שיבולים
הרחבה: המילה אשבול נוצרה משורש המילה שיבולת במשקל המילה אֶשְׁכּוֹל. באשכול הפרחים מחוברים אל השִזרה [= שִׁדרה] בעוקצים, ואילו בשיבולת הפרחים יושבים ישירות על ציר התפרחת ללא עוקצים.
- איזו עוד משמעות יש למילה ‘חָצָב’ מלבד שמו של הצמח?
- מעמד למצלמה
- כלי עבודה של החוצב
- כד
הרחבה: צמח הֶחצב מוכר מספרות חז”ל ושמו מופיע בה בכמה צורות: חָצוּב (במשנה), חצב, חצובה. גיזרון השם לא הוברר. היו שהציעו לקושרו למילה חָצָב במשמעות ‘כַּד’. למשל: “לא היו כונסים אותו [את היין] בחצבים גדולים אלא בחביות קטנות” (משנה מנחות ח, ז).
- מה הייתה הסתוונית בלשון חז”ל?
- מין צמח אבל אחר
- שמה של עונת מעבר נוספת, שלא קיימת היום
- פרי של חורף
הרחבה: הסתוונית בספרות חז”ל היא כנראה שם כולל לפירות חורף, ובמשנה נזכר “חומץ סתוניות”. משמעה המקורי של סְתָו [בלי ניקוד סתיו] הוא ‘חורף’, ואם כך סתווניות הן פירות חורף המבשילים מאוחר. מתיקותם מועטה ועל כן הם שימשו להכנת חומץ.
- איך נכון לומר – לנטוע או לטעת?
- לנטוע
- לטעת
- שתי הצורות נכונות
הרחבה: שתי הצורות לִנְטֹעַ ולָטַעַת מתועדות כבר במקרא: “לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ” (ירמיהו א, י), “עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ” (קהלת ג, ב).
- איך נכון לומר?
- שְׁתִיל
- שָׁתִיל
הרחבה: האקדמיה הכריעה על הניקוד שְׁתִיל בשווא על פי הכלל להעדיף את משקל פְּעִיל לשמות שאינם נוטים בנקבה, כגון פְּרִיט, סְעִיף, צְמִיג.
- שקמים ירוקים או שקמים ירוקות?
- ירוקות
- ירוקים
הרחבה: למרות האמור בשיר ‘גן השקמים’, יש לומר ‘שקמים ירוקות’. המילה שִׁקְמִים היא צורת הרבים של שִׁקְמָה (בנקבה), כפי שחיטים היא צורת הרבים של חיטה, ותאנים – של תאנה.
- האם מטע זיתים יכול להיקרא גם כרם זיתים?
- כן
- לא
הרחבה: פעם אחת מוצאים בתנ”ך את הצירוף ‘כרם זית’ – בתיאור נקמתו של שמשון בפלשתים באמצעות שילוח אש “בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת” (שופטים טו, ה).
- מה מקורה של המילה בֻּסְתָּן?
- פרסית
- ערבית
- ארמית
הרחבה: משמעה המילולי של המילה בוסתן בפרסית הוא ‘מקום ריח’. מילה זו מוכרת מן הארמית של התלמוד הבבלי בצורה “בוסתנא”, והיא משמשת גם בערבית. בימינו בוסתן הוא גן של עצי פרי שונים, לרוב בסביבת בתי מגורים.
- איך נקראת השכבה הלבנה בקליפת פירות ההדר בעברית?
- אלבדו
- לִבְנָה
- קרום ההדר
- מרה
הרחבה: לִבְנָה היא השכבה הלבנה בקליפת פרי ההדר – בלעז ‘אלבדו’. המונח כלול במילון הביולוגיה של האקדמיה שאושר בשנת תשס”ט (2009). לִבנה היא גם מילה ספרותית המציינת לובן, לרוב בצירופי סמיכות, כגון ‘לבנת השלג’, ‘לבנת פָּניה’.
- מהי גרוגרת?
- שקית זרעים המיועדים לשתילה
- תאנה מיובשת
- החלופה העברית ל’קומפוסט’
- פיקת הגרון
הרחבה: התאנה נשמרת בטריותה זמן קצר בלבד, אך כאשר מייבשים אותה היא נשמרת ימים רבים ואף עומדת בטלטלות הדרך: “הקרובים מביאים תאנים וענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים” (משנה ביכורים ג, ג). להרחבה ראו כאן.
- מה פירוש הביטוי “נתלה באילן גבוה”?
- ציפה יותר מדי והתאכזב
- דמיין שהוא מגיע לגדולות
- הסתמך על מי שמבין בדבר
הרחבה: מקור המימרה בתלמוד, ושם ההקשר הוא עץ התלייה. לעוד פרטים ראו כאן.
- מה צורת הרבים של דלעת?
- דלעות
- דלועים
הרחבה: במשנה בכתב יד קאופמן מתועדת הצורה דִּלּוּעִים (וצורת היחיד היא דַּלַּעַת). הצורה דְּלוּעִים (וביחיד דְּלַעַת) היא מורשת ההגייה האשכנזית. כך מופיעה הצורה במילונים והיא הצורה התקנית שקבעה האקדמיה.
- נכון או לא נכון – אִילָנַאי הוא אדם העוסק בטיפוח עצים ובטיפול בהם.
- נכון
- לא נכון
הרחבה: בישיבת האקדמיה ללשון העברית בשבט תש”ף (2020) אושרה המילה אִילָנַאי לפי בקשת משרד החקלאות. המונח לציון תחום העיסוק הוא אִילָנָאוּת (באנגלית: arboriculture).
- מהו ‘אילן סְרָק’?
- עץ שמשיר את כל עליו בשלכת
- עץ שפירותיו רעילים
- עץ שאינו נותן פירות מאכל
- עץ שפריחתו מדיפה ריח רע
הרחבה: המילה סְרָק קשורה כנראה למילה רֵיק. לפי אמרתו של אחד מחכמי התלמוד הבבלי “עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות” (כתובות קיב ע”ב).
- מה משמעות המשל ‘דַּבֵּר אֶל הָעֵצִים וְאֶל הָאֲבָנִים’?
- פְּעַל בניגוד לעצות שקיבלת
- דבר אל הקיר, דבר בלי שמישהו יקשיב לך
- אל תקשיב לאיש
- מהו ‘עץ חיים’?
- מקל שיריעת ספר התורה מגולגלת עליו
- כינוי לעץ העתיק ביותר בישראל, נמצא בעיר העתיקה בעכו
- שם של שיר מתוך הסרט ‘מלך האריות’
- משל לחייו של האדם
הרחבה: במשלי נאמר על החוכמה: “עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר” (ג, יח). התורה זוהתה עם החוכמה, ועל כן זה אחד הפסוקים הנאמרים בשעה שספר התורה מוחזר לארון הקודש.
- נכון או לא נכון – האם יש צמח שנקרא “נַהֲלוֹל”?
- נכון
- לא נכון
הרחבה: בתנ”ך מופיע שם הצמח פעם אחת: “וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים” (ישעיהו ז, יט). מקובל לפרש שנעצוצים ונהלולים הם מיני קוצים.
- מה משמעות המילה קיפח בשם הצמח “גזר קיפח”?
- מקופח (כי אין לו פירות)
- דק וגבוה מאוד
- שפרחיו פקוחים לרווחה
- בריאותי (נגזר מראשי התיבות קופ”ח)
הרחבה: שם התואר קיפח או בכתיב כִּפֵּחַ מופיע במשנה בסדרה של שמות תואר המציינים אנשים בעלי תכונות יוצאות דופן.
- איזו מילה אינה מילה נרדפת לענף?
- בַּד
- סְעִיף
- עֵצָה
- פֹּארָה
הרחבה: במקרא יש שפע של מילים נרדפות לענף של עץ, ובהן גם המילים בד, סעיף ופֹארָה. ראו עוד כאן. עֵצָה היא מילה מחודשת המציינת את רקמה בצמח המובילה מים ומלחים מן השורשים אל שאר חלקי הצמח.
- איזה משמות התואר אינו מתאר צורה של עלה?
- מְאֻצְבָּע
- מְנֻצֶּה
- מְשֻׁלְחָף
- מְשֻׁנָּן
הרחבה: מאוצבע – עלה שצורתו כאצבעות (כמו עלה תאנה), מנוצה – עלה שצורתו כנוצה (כמו עלה של פלפלון), משונן – עלה ששוליו משוננים. משולחף – בעל שלחופיות, והכוונה לפירות מנופחים כשלפוחית.
