מכתב עברי למוסד עברי

ד"ר רודולפינה מנצל, מאלפת הכלבים הנודעת, מתכתבת עם ועד הלשון (1937)

בארכיון שלנו מצאנו חליפת מכתבים מעניינת המעידה על הלהט והדבקות בכל מה שקשור לעברית, ולא רק בקרב אנשי הלשון.

בקיץ תרצ"ז (1937) התקבל במשרדו של שמואל ייבין, שהיה באותה השעה המזכיר המדעי של ועד הלשון בתל אביב, מכתב בגרמנית מאת ד"ר רודולפינה מנצל, מאלפת הכלבים הנודעת, שהגיעה לביקור בארץ ושהתה במקווה ישראל במטרה להכשיר מאלפי כלבים של "ההגנה". ייבין סירב להשיב לפנייה ונימוקו עימו: "לדאבוני הרב רואה אני חובה להחזיר לך את מכתבך מבלי לטפל בו, כי איננו כתוב עברית".

ייבין הסביר: "מובטחני, כי אילו היית צריכה לפנות לאיזה מוסד ממשלתי או קונסול של מדינה זרה, היית מוצאת אדם שיכתוב לך מכתב בשפה הזרה הרשמית המתהלכת בארץ (אנגלית), ובוודאי לא יקשה למצוא במקווה־ישראל בן אדם שיענה לבקשה לכתוב מכתב עברי למוסד עברי". ייבין סיים את מכתבו בהבטחה: "לכשאקבל ממך מכתב כתוב עברית אענה ברצון רב לבקשתך ואביא את שאלותיך לדיון בפני הועדות המוסמכות לכך".

ד"ר מנצל נענתה לאתגר, וכעבור שבוע התקבל מכתב בעברית שנכתב לפי בקשתה, ובתחתיתו חתימתה בעברית של ד"ר מנצל.

במכתב ד"ר מנצל מציגה את עצמה ומסבירה את נושא הפנייה: "בתור בעלת מקצוע בענייני כלבי שמירה אני מבקשת לבדוק את הביטויים הטכניים העומדים אצלנו בלימוד. בעיקר עלינו להבחין בין הביטויים האלה: א) נחוצה לנו מילה המבטאה את החיפוש ע"י הכלב בדרך כלל. ב) שני ביטויים אחרים המציינים את הסוגים המיוחדים של החיפוש הזה".

ד"ר מנצל מסבירה את החשיבות למצוא דרכי ביטוי בעברית: "…כל הביטויים האלה חשובים לנו על אחד על כמה וכמה מפני שאנחנו משתמשים בהם בקביעות בקורס המתנהל פה במקווה ישראל ואין אנחנו רוצים להרגיל את המשתתפים בקורס זה לביטויים שאינם נכונים."

 

על שמואל ייבין ועל רודלפינה מנצל

שמואל ייבין (1896–1982) שימש מזכיר מדעי של ועד הלשון בתל אביב בשנים תרצ"ד-תש"ב (1934–1942), ושימש מתרגם ראשי של ממשלת המנדט. לימים היה חבר ועד הלשון, ומשנוסדה האקדמיה היה מחבריה הראשונים. ייבין היה ארכאולוג נודע. עם קום המדינה ייסד את אגף העתיקות הממשלתי וניהל אותו עד צאתו לגמלאות. הוא היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב, וזכה בפרס ביאליק ובפרס ישראל.

רודלפינה מנצל (1891–1973) נולדה בווינה למשפחה יהודית אמידה. ב־1938, בעקבות סיפוח אוסטרייה לגרמניה, עלו בני הזוג מנצל ארצה עם אחדים מכלביהם. הם התיישבו בקיבוץ רמת יוחנן שליד חיפה ובהמשך הקימו בקריית מוצקין את "המכון לחקר כלבים ואילופם". ד"ר מנצל גילתה את גזע הכלב הכנעני והעניקה לו את שמו, ואף הקימה את המכון לאימון כלבי נחייה לעיוורים. בשנות ה־60 החלה מנצל ללמד באוניברסיטת תל אביב פסיכולוגיה של בעלי חיים והייתה לאישה הראשונה שקיבלה תואר פרופסור באוניברסיטה זו.