מוזאון העברית

העברית היא הרַכּבת הנושאת את מטען ההיסטוריה היהודית והתרבות העברית מתחנה לתחנה בתחנות הזמן של עמנו. היא לשונם של ישראלים ויהודים בכל העולם, היא לשון עתיקה ולשון חדשה, לשון התפילה ולשון המדע, לשונם של ילדים ולשונם של סופרים ומשוררים. מאז ועד עתה העברית מלווה אותנו בתחנות חיינו ומשמיעה סיפור על רצף וחידוש, על מסורות ותמורות.

פרקים מן הסיפור הזה יסופרו במוזאון העברית בירושלים. האקדמיה ללשון העברית תקים את מוזאון העברית – מוזאון ראשון מסוגו – ותציג באמצעותו בפעם הראשונה תמונה חזותית, צלילית וחווייתית של העברית על שלל תחומיה והתחומים הסמוכים לה, תמונה המבוססת על היסודות האיתנים של המחקר המדעי.

מטרת מוזאון העברית לעורר רגש, סקרנות ופליאה תוך התבוננות חדשה בשפה האנושית בכלל ובשפה העברית בפרט.

  • המוזאון יעניק חוויה רב־חושית והתנסות מרחיבת דעת ולב.
  • המוזאון ייצור תחושת שייכות הזדהות וגאווה אצל דוברי העברית ויחבר את הקהל שאינו דובר עברית לסיפור הייחודי של העברית.
  • המוזאון יפגיש את העיסוק המדעי בשפה עם המציאות הלשונית הן באמצעות דרכי התצוגה הן באמצעות השתלבות במרחב הציבורי.

להרחבה: מוזאון העברית – עקרונות רעיוניים ומוזיאליים מנחים

מוזאונים לשפות בעולם

התוכנית להקמת מוזאון העברית הביאה את האקדמיה להתחקות על מוזאונים לשפות בעולם ולסקור את הממצאים. הסקירה, שנעשתה בשנת 2014, העלתה כי מוזאונים לשפות צצו ועלו בעשור האחרון, וכי אפשר לחלקם לשלוש קבוצות עיקריות: (א) מוזאונים למושג "שפה" ולמגוון לשוני; (ב) מוזאונים לשפות מיעוט ולשפות במאבק; (ג) מוזאונים לשפה הלאומית.

מטרותיהם ותוכניהם נעים על הציר שבין האוניברסלי ובין המקומי ועל הציר שבין הבלשני ובין התרבותי. בסקירה בולטים האופי ההידודי של התצוגות, השימוש בטכנולוגיות שמע וחוזי (וידאו) והקמת אזורי למידה ותרבות לצד התצוגות.

המניע להקמתם הוא אידאולוגי, וניכרת בהם תחושת השליחות בין שמדובר בקידום רב־לשוניות ובהפצת ידע בלשני ובין שמדובר בטיפוח התרבות הלאומית. עוד עולה כי המוזאונים הגדולים הוקמו בתמיכה מלאה או חלקית של הממשל הראשי או המחוזי.

נסקרו כשישה עשר מוזאונים פעילים (ועוד כמה יוזמות להקמת מוזאונים); שבעה מהם מוזאונים לשפה לאומית: המוזאונים לפורטוגלית (בברזיל), להונגרית, לספרדית (שניים, בארגנטינה), לגרמנית (שניים) ולליטאית. אתם אפשר למנות את המוזאון לנורווגית החדשה, שהיא אחת משתי השפות הרשמיות במדינה.

מוזאון העברית של האקדמיה עתיד להצטרף אל הקבוצה הייחודית והלא־גדולה של מוזאונים לשפה בעולם, ובתוכם קבוצת המוזאונים לשפה הלאומית.