פינות לשון ברדיו – יום העברית תש"ף

יום העברית תש"ף בתאגיד השידור הציבורי 'כאן'

בתאגיד השידור הציבורי כאן צוין יום העברית תש"ף בשפע משדרים ותוכניות:

ברשת ב' שודרו פינות לשון בסגנון "רגע של עברית", ובהן סופר סיפורם של מטבעות לשון עבריים בהגשת יועצות הלשון מטעם האקדמיה בתאגיד רות אלמגור־רמון וד"ר סמדר כהן.

ברשת גימל שודרו לאורך כל היום פינות שבהן אומנים ויוצרים בחרו שורה מרגשת משיר עברי. השתתפו: יובל דיין, שלומי שבן, אילנית, דורון מדלי, חנן יובל, אביהו מדינה, עידן רייכל, מרינה מקסימיליאן, שימי תבורי, עמיר בניון, האחיות כרקוקלי, נרקיס, מיקי גבריאלוב, ג'ין בורדו, אלון עדר.

ברשת ב' שודרה התוכנית עבודה עברית – תוכנית חגיגית שעסקה בשלל שאלות על עברית תקנית ומדוברת ועל ההבדלים ביניהן, ועל השפה ככלי עבודה. השתתפו: יונה אליאן, ד"ר גילי תמיר, מפמ"ר העברית במשרד החינוך תומר בוזמן, חנן יובל וד"ר צביה ולדן. ערכה והגישה ד"ר סמדר כהן.

בכאן תרבות שודרה תוכנית מיוחדת של "שלושה שיודעים": איך מילוני העולם סיכמו את השנה החולפת? מה הן מילות העשור בעברית, ואיזה שינויים התפתחות בשפה בהשפעת מגמות חברתיות? וגם: למה מערכות בינה מלאכותית לא מדברות בשפת הקודש? מה מגלה רשימת חובות בשפה העברית על חיי הקהילה היהודית בגרמניה בימי הביניים? איך התפתחה העגה הצבאית? איך נשמעים כל המבטאים האפשריים לעברית? אורחת באולפן: ד"ר סמדר כהן.

פינות ליום העברית תש"ף בגלי צה"ל

בגלי צה"ל שודרו פינות לשון שהכינה המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, ובהן הוצגו מילים שחידשה האקדמיה בעשור האחרון:

דְּשֹׁנֶת (דשונת) – קומפוסט

דשונת היא דשן אורגני שנוצר בעיקר מחומר צמחי שהתפרק על ידי חרקים וחיידקים בנוכחות אוויר (פירוק אירובי). הדשונת מוחזרת לקרקע כדי לטייב אותה.

לפני עשור החליטה האקדמיה לפנות לציבור ולבקש את עזרתו במציאת חלופה עברית למילה קומפוסט. מילה זו מקורה במילה הלטינית compositum, שמשמעה העיקרי הוא הרכבה, חיבור וערבוב.

אשר לחלופה העברית ההתלבטות העיקרית הייתה בין מילה מן השורש רק"ב ובין מילה מן השורש דש"ן.

בדיונים – בשיתוף הציבור – עלו כמה וכמה הצעות, ובהן רְקֹבֶת ורַקְבּוּבִית, המילה המקראית דֹּמֶן, מילים הקשורות לזֶבֶל, כמו זבליל וזבלולת, או מילים המזכירות מִחזור כמו 'תחזיר' ו'מֶחזָר'.

לבסוף נבחר השורש דש"ן בשל משמעותו החיובית.

המילה דשונת נקבעה במשקלן של מילים כמו פסולת, נסורת ונשורת – המציינות שיירים.

לצד דשונת נקבע המונח מַדְשֵׁן לקומפוסטר והמונח הַדְשָׁנָה ל־composting.

גַּלְגִּנּוֹעַ (גלגינוע) – קורקינט חשמלי

כבר בשנות השלושים של המאה העשרים נקבעה במילון למונחי התעמלות החלופה העברית גַּלְגִּילַּיִם לקורקינט. עם פרוץ הקורקינט החשמלי במאה העשרים ואחת – נוצרה הזדמנות להזכיר את המילה גלגיליים באמצעות ההלחם גלגינוע – גלגיליים הנעים באמצעות מנוע חשמלי. את החלופה הציע לאקדמיה ד"ר אלישע פרוינד.

המילה גלגינוע מצטרפת לכלי רכב דו־גלגליים אחרים שיש בהם הרכיב נוֹעַ: אופַנוע, קטנוע (וספה), רכינוע (סגוויי), קלנוע (טוסטוס), קלנועית (רכב בעל שלושה גלגלים המשמש לאנשים המוגבלים בהליכה), מעונוע (קרון מגורים נייד, קרוון) וקרונוע (קְרון רכבת הנע בעזרת מנוע ולא על ידי קטר). ויש גם דְּרַגְנוֹעַ – מדרגות נעות.

לסיום נזכיר שהמילה קורקינט היא שיבוש של המילה הצרפתית trottinette (טְרוֹטִינֵט).

יִשּׂוּמוֹן (יישומון) – אפליקציה

יישומון הוא יישום המציג תכנים או שירותים של חברה מסוימת בדפדפן או במכשיר קצה, כמו טלפון חכם. לרוב מדובר ביישומים ייעודיים למטרות מוגדרות.

המילה יישומון היא צורת הקטנה של המילה יישום. המילה יישום עצמה גם היא חידוש – משנות השישים של המאה העשרים. בתחילה התנגדו אנשי הלשון למילה יישום. וזאת למה? השורש שממנו גזורה המילה 'יישום' הוא שׂי"ם, המוכר מן הפועל לָשִׂים ומן המילה מְשִׂימָה. ואילו במילה יישום היו"ד מופיעה בראש, וכך נוצר שורש חדש ישׂ"ם. ממנו גם הפועל ליישם. ואולם תופעה זו שבה אות השורש יו"ד או וי"ו נודדת אינה חד־פַּעמית. היא קרתה כבר בעברית הקדומה. דוגמאות לכך הן צמד המילים עָיֵף ויָעֵף, וכן צמד הפעלים יָעַץ (בעבר) ועוּץ (בציווי). דוגמה מודרנית יותר היא המילה יְבוּא והפועל ליַבֵּא – מן השורש המקורי בו"א.

קַלְקְלָן – ספוילר

כולנו מכירים את אלו שמספרים לנו על סרט מצוין שראו ולא מצליחים להתאפק ומגלים לנו את ההפתעה המביאה לתפנית בעלילה, ובכך מבטיחים שלא נוכל ליהנות מן הסרט. יש אנשים כאלה ויש גם טקסטים כאלה.

האקדמיה התלבטה בשאלה איזה שם עברי לתת לתופעה, ועלו כמה וכמה הצעות חביבות: הורסן, דלפון (מלשון הדלפה), מחמץ (גורם להחמצה), פוגמן, שַׁבָּשׁ, ומן הפועל לקלקל – קַלְקַל, וגם קלקלן – ההצעה שהתקבלה לבסוף.

טוב לדעת שהמילה ספוילר נשאלה לתחום התקשורת מתחום התחבורה. במטוסים ספוילרים הם הֶתקנים על כְּנף המטוס המתרוממים לפי הצורך וגורמים להאטת המטוס על ידי הקטנת כוח העילוי של הכנף. שמם העברי הוא משבשי זרימה.

בִּיּוּשׁ – שיימינג

הרשתות החברתיות במרשתת הביאו עימן את הביוש: גרימת בושה לאדם וביזויו באמצעות פרסום ברשתות החברתיות.

המילה ביוש היא שם פעולה מתבקש מן הפועל לבייש. לכן במילה "ביוש" תמורת שיימינג אין חידוש של ממש.

לעברית יש כמה ביטויים ומילים לתופעה הזאת, והבולט שבהם הוא 'הלבנת פנים ברבים' כמאמר חכמים: "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים". ואולם באקדמיה סברו שהביטוי הזה מסורבל לשימוש יום־יומי.

היו שסברו שהמילה 'ביוש' כללית מדי והציע 'ביוש רשת' או 'ביוש ברשת'. בסופו של דבר הכריעה המציאות הלשונית: הציבור החל להשתמש במילה 'ביוש'.

אכן לא תמיד צריך לחדש מילים כדי להמיר מילים לועזיות במילים עבריות. לעיתים החלופות העבריות מוכנות ומזומנות לשימושנו מן העברית העתיקה. כך קבעה האקדמיה את המילה המקראית חֵמֶת תמורת שלוקר, ואת המילה המקראית שומֵרה תמורת בודקֶה.

טִיסַת חֶסֶךְ – טיסת לואו קוסט

טיסת חסך היא טיסה זולה שמחירה הנמוך מתאפשר בגלל ויתור על הטבות ונוחויות שונות. הצירוף נוצר בהשראת הצירוף 'טיסת שֶׂכֶר'.

טִיסַת חֶסֶךְ היא החלופה העברית ל"טיסת low-cost". הצירוף טיסת חֶסֶךְ גבר על חלופות כגון זִיל זוֹל או טיסת צֶנַע – משום שמחיר הטיסה המוזל מתאפשר הודות לוויתור על הטבות ונוחויות שונות שמוצעות בטיסות רגילות.

בימינו השורש חס"ך משמש בעיקר במשמעות לקמץ, להימנע מבזבוז, אולם בתנ"ך – בצורה חשֹ"ך בשי"ן שמאלית – הוא בא גם במשמעויות קרובות אחרות, כגון 'מנע' (למשל בסיפור עקידת יצחק: "וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי") או 'הציל מ־' (בתהלים יט, ד: "גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ"). כדרכן של כמה מילים מקראיות באות שׂי"ן, אף מילה זו שבה והופיעה בספרות חז"ל באות סמ"ך, וכך עד ימינו.

המונח טִיסַת חֶסֶךְ הוצע על משקל מונח ותיק ממנו – טִיסַת שֶׂכֶר ("טיסת charter"), ואולם בדיוני הוועדה הועלתה ההשערה שרבים עשויים להשתבש ולנקוט "חָסָךְ", במובן 'חוסר, גירעון'. עם זאת הוטעם כי אף הוא עשוי לקלוע למטרה, שכן לרוב חשים הנוסעים בטיסות הללו במחסור השירותים שוויתרו עליהם.

חַדְשׁוֹת כָּזָב – פייק ניוז

אחת התופעות שהציפו את עולם התקשורת בעשור האחרון היא תופעת ה"פייק ניוז". בדיון על שם עברי לתופעה זו באקדמיה ללשון העברית עלו כמה הצעות: חדשות להד"ם (לא היו דברים מעולם), חדשות סרק, חדשות שווא. לבסוף נבחר הצירוף 'חדְשות כזב' וביחיד גם 'ידיעת כזב'. המילה כָּזָב נבחרה משום שחוץ מ'שקר', היא מורה גם 'הטעיה וסילוף'.

בתנ"ך המילה מוכרת גם בהקשרים שאינם 'לא אמת', 'שקר'. כך למשל בצירוף "לֶחֶם כְּזָבִים" הכוונה לדבר שניתן בצביעות, לא בלב שלם. הפועל כָּזַב מציין גם 'להבטיח ולא לקיים'. בספר מלכים למשל האישה השונמית מפצירה בנביא אלישע שמבטיח לה בן "אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ". בימינו משמש במשמעות זו הפועל הִכְזִיב.

גם הצירוף "נחל אכזב" – נחל שמימיו פוסקים בימות הקיץ – קשור למשמעות זו: נחל הוא הבטחה למים, נחל אכזב – מבטיח ולא מקיים. מכאן נגזרה בעברית החדשה המילה אַכְזָבָה – רגש חמצמץ שעולה במי שתקוותיו נתבדו.

המילה הארמית המקבילה למילה כָּזָב – כְּדִיב – התגלגלה לעברית במטבע הלשון "לֹא בִּכְדִי" (בנשילת הבי"ת הסופית) שפירושו 'לא לשווא'.

קוֹדָר – QR

קודר (באנגלית quick response code) הוא קוד תגובה מהירה – שיטה לזיהוי אופטי של קוד גרפי, שבה בתוך מסגרת ריבועית מסודרים רכיבים שחורים על רקע לבן המאפשרים לבטא מספר רב של תווים מסוגים שונים.

במילה קודר אפשר לראות ראשי תיבות של "קוד ריבועי".

המילה קודר מהדהדת את ראשי התיבות הלועזיים QR, והיא עצמה בנויה משני רכיבים שמקורם לועזי: הרכיב הראשון הוא המילה 'קוד' – מילה שמקורה בלטינית (וממנה גם המילה codex – ספר חוקים וכדומה). המילה קוד נקלטה היטב בעברית, ואפילו נגזר ממנה פועל עברי: לְקוֹדֵד.

הרכיב השני הוא הסיומת ־ָר, המוכרת לנו ממילים זרות שנקלטו בעברית העתיקה: כך הן המילים סנדלר, לבלר, בלדר (ובימינו בהשפעת האנגלית גם שריונר, פונקציונר). הסיומת הזאת מציינת לרוב את עושה הפעולה, ובמקרה שלנו עושה הפעולה הוא הקוד.

לצד הקוד והקודר יש לנו גם קוד קווים – הקרוי בלעז "ברקוד".

עִתּוּק (relocation)

עיתוק היא החלופה העברית שנקבעה תמורת 'רילוקיישן', העברת עובדים ממקום למקום, ובדרך כלל מארץ לארץ, לתקופה מוגדרת.

ביסודו משמש השורש עת"ק בתנ"ך במשמעות 'זז, העביר': "וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ" (איוב יד, יח), "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל" (בראשית יב, ח), וגם בימינו נוכל לשמוע משפטים כגון "העתקתי את מקום מגוריי מהעיר למושב".

ומה הקשר בין העתיק את מקום מגוריו ובין העתיק במבחן? כבר בתנ"ך נזכר הפועל 'העתיק' במשמעות מושאלת: 'העביר את הכתוב מקובץ אחד לקובץ אחר': "גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה" (משלי כה, א), ובימינו הפכה משמעות זו למשמעות הרגילה של הפועל 'העתיק'. על בסיס זה בחרו המתרגמים היהודיים בימי הביניים לכנות עצמם "מעתיקים", משום שהם 'מעבירים מלשון אחת ללשון אחרת'.

את הוראתו היסודית של השורש עת"ק ניצלה מתרגמת סדרת ספרי 'הארי פוטר', גילי בר־הילל, במילה "התעתקות" (apparition) כדי לתאר תהליך שבו קוסם מעביר עצמו ממקום למקום בדילוג על המרחב הפיזי.