הַתְפָּלָה, הַמְתָּקָה או תִּפְלוּל?
מכתבו של ראש הממשלה דוד בן־גוריון למהנדס אלכסנדר זרחין (1963)
בטבת תשכ"ג, ינואר 1963, קיבל ראש הממשלה דוד בן־גוריון מכתב מאת המהנדס אלכסנדר זרחין, שהיה חלוץ מחקר התפלת המים בישראל הצעירה. במכתבו מזכיר זרחין הקצבה שאמור היה לקבל מהממשלה לקידום בניית מתקני התפלה שעליהם שקד. בן־גוריון השיב לזרחין קצרות שידבר על ההקצבה עם השרים המופקדים על כך, ואת יתר המכתב הקדיש לשאלה לשונית – ביקורת על השימוש בשורש תפ"ל במשמע הרחקת המלחים ממי הים. בן־גוריון מציין שתפל פירושו חסר טעם ולא חסר מלח, ולכן הוא מבכר את המילה "המתקה" על "התפלה". לדבריו בכל לשונות אירופה מכנים מים שאינם מלוחים "מים מתוקים" – ואיש אינו טועה לחשוב שהכוונה למים שהומתקו באמצעות סוכר.
כשלוש שנים קודם לכן, בניסן תש"ך, דנה בשאלה זו מליאת האקדמיה – והחליטה לקבל את המונח 'המתקה' ולפסול את "התפלה" מטעמים דומים לטעמים שמנה בן־גוריון במכתבו.
כך אמר בישיבה המזכיר המדעי של האקדמיה באותה עת, אהרן דותן: "בציבור מהלכות כיום שלוש מילים לציון נטילת המלחים ממי הים: הַמְתָּקָה, הַתְפָּלָה, תִּפְלוּל. תפל פירושו חסר טעם, ולאו דווקא חסר מלח. מי ים שניטלה מליחותם אינם חסרי טעם כלל וכלל, אינם תפלים. מתוק משמש במקרא ובלשון חז"ל גם בהוראת עָרֵב, טעים, והוא התואר הרגיל למים הטובים לשתייה". שמואל ייבין הביא כסמך את לשון הפסוק "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" (שמות טו, כה), שפירושו "נרפאו המים ממרירותם", והציע שלהוספת סוכר למים ייקרא מִתּוּק, בניגוד להמתקה שפירושה הפיכת המים לראויים לשתייה. ואכן, המונח הַמְתָּקַת מַיִם התקבל ב־19 קולות ללא כל התנגדות, ודחה את 'התפלת מים' ואת 'תפלול'.
כעבור למעלה מ־42 שנים, במרחשוון תשס"ג (2002), דנה שוב מליאת האקדמיה במונחים אלו, והוחלט לאשר אף את המונח 'התפלת מים', שנעשָׂה רווח. פרופ' אהרן דותן השתתף גם בישיבה זו, וכך אמר: "לפני למעלה מארבעים שנה הייתי מזכיר הוועדה שפסלה את ההצעה 'התפלה'. הנימוק היה אז שתפל הוא חסר טעם, והרעיון איננו להפוך מי ים למים תפלים, אלא למים טובים לשתייה, המכונים בעברית מים מתוקים. בינתיים עברו ארבעים שנה, ומים מותפלים אינם מים תפלים אלא מים טובים. לכן אפשר להכשיר את התפלה, שהתקבלה בציבור". ואכן, בהצבעה אושרה פה אחד ההצעה להכשיר את המונח 'התפלה' לצד 'המתקה', ובמילוני האקדמיה כעת מופיעים שני המונחים גם יחד.
הינה המכתב ששלח בן־גוריון למהנדס אלכסנדר זרחין (תודה שלוחה לארכיון בן־גוריון על הסכמתם לשימוש בצילום המכתב. סימול התיק: אוסף שבתי טבת, 71–2–25).
ירושלים כ"ה בטבת תשכ"ג, 21 בינואר 1963
מר זרחין יקר – קיבלתי היום מכתבך מיום 17.1.1963. בענין ההקצבה אדבר עם השרים שזה בסמכותם: שר האוצר ושר הפיתוח. בהוקרה, ד' בן גוריון |
כתב יעקב עציון. התפרסם באקדם 65 (תש"ף–2019)