העברית ממשיכה לגדול

למערך השיעור "תחיית העברית"

השפה העברית לא מפסיקה להתחדש עוד מלפני קום המדינה וגם בימינו. בעבר היה ועד הלשון העברית אחראי לחידושים לשוניים, וכיום האקדמיה ללשון העברית היא הגוף המוסמך על פי החוק לכוון את התפתחות העברית, ובין השאר היא קובעת חלופות עבריות למונחים לועזיים בכל תחומי החיים.

הידעתם כי ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית אישרו לאורך השנים שלל מילים מעוררות תיאבון? הינה כמה מהן:

כַּעַךְ (בייגל)
כעך הוא מאפה שצורתו טבעת. המילה נכללה ברשימה “תבשילים” של ועד הלשון שפורסמה לראשונה בעיתונו של בן־יהודה ‘הצבי’ בשנת תרע”ב (1912). באותה רשימה אפשר למצוא שמות של מאכלים נוספים המשמשים אותנו גם כיום: אוזן המן, חביתה, קציצה ועוד.

אֲפִיפִית (וָפֶל)
אפיפית היא מאפה מבצק פריך ודק שבין דפיו מְלית בטעמים כגון שוקולד ולימון. המילה גזורה מן השורש אפ”י בהכפלת האות פ”א לציון הקטנה, כלומר ‘מין מאפה קטן’. המילה מופיעה לראשונה במילון למונחי המטבח של ועד הלשון משנת תרצ”ח (1938) לצד חידושים אחרים כמו מְחִית, מַטְחֵנָה, מִמְרָח ומַתְכּוֹן.

קְצִיף (שייק)
קְצִיף הוא משקה מוקצף על בסיס חלב או מים. מכאן קְצִיף חָלָב (מילקשייק) וקְצִיף פֵּרוֹת (שייק פירות). מן המילה המקראית קֶצֶף (שהתפרשה במשמעות בועות אוויר עטופות קרום דק) נולדו שמות של עוד מאכלים כמו קַצֶּפֶת וקְצִיפָה (מוּס). את המילה קציף הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה, והיא אושרה באקדמיה בשנת תשנ”ט (1999).

עוּגוֹנִית (קַפקייק)
עוּגוֹנִית היא עוגה קטנה הנאפית בתבנית שקעים ומקושטת בציפוי שוקולד, בצק סוכר ועוד. המילה עוגונית הועמדה באתר האקדמיה לצד הההצעה ‘מופין מקושט’, וקיבלה רוב ניכר מן הקולות. המילה אושרה המילה עוגונית במליאת האקדמיה בשנת תשע”ה (2014).