לרסס גרפיטי בשפת עֵבֶר

ההולכים ברחובות הערים אינם יכולים להתעלם משפע הכתובות, הסיסמאות והציורים המעטרים את המרחב הציבורי. על קירות, על ספסלים, על מדרכות, על ארונות תקשורת, על עמודי חשמל – הגרפיטי (graffiti; צורת הריבוי של graffito, סריטה קטנה או חריתה קטנה באיטלקית) יכול להיות הומוריסטי, גס או בעל תוכן חברתי או פוליטי; ואף על פי שלרוב מדובר בכתובות המוצגות ללא אישור של בעלי הרכוש שעליו הן מרוססות, יש הרואים בגרפיטי אומנות רחוב עירונית הדומה לאומנות ציורי הקיר.

גרפיטי אינו המצאה של העולם המודרני. כתובות וציורים חרותים נמצאו כבר בחורבות מתקופת יוון העתיקה והאימפריה הרומית; וחריתות שחרתו שבטים נודדים על סלעים ועל אבנים נמצאו במדבר הסורי בדרום סוריה, במזרח ירדן ובצפון ערב הסעודית. בשנת תש"ב (1942) קבע ועד הלשון את החלופה העברית חֲרֹתֶת (חרותת) תמורת graffito בתחום הארכאולוגיה, ומונח זה אכן משמש בתחום וגם מחוצה לו. כל המטייל בהר הנגב המרכזי מוזמן להתרשם מהריכוז הגבוה של חרוֹתוֹת בפארק חרותות הסלע שבהר מִחְיָה.

האנגלית האמריקנית אימצה את צורת הריבוי graffiti למשמעות המודרנית המשמשת בימינו, וממנה הגיעה גם אלינו. אל האקדמיה ללשון הגיעו פניות למצוא למילה במשמעות זו חלופה עברית, לעיתים בלוויית הצעות לחלופות. הוועדה למילים בשימוש כללי דנה בסוגיה, ואלו שתי ההצעות שעלו בוועדה:

  • חֲרֹתֶת – הרחבת משמעותה של המילה שחודשה במילון הארכאולוגיה משנת תש"ב.
  • קִיּוּר – שילוב של 'ציור' ו'קיר', שכן רוב רובו של הגרפיטי בא עדיין על קירות של מבנים. אומן הגרפיטי ייקרא קַיָּר (ההצעה הגיעה מאחד הפונים).

נשמח שתגיבו על ההצעות ותעלו הצעות משלכם.

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון

ההצעה שלי (אנא הזינו הצעה אחת בלבד)

הערות ונימוקים להצעה