מגל וחרמש

מגל

מגל

המגל והחרמש הם שני כלים המשמשים לקצירת תבואה ביד. בעברית בת ימינו מבחינים ביניהם כך:

  • מַגָּל – כלי קצירה קטן בעל ידית קצרה וסכין מעוגלת מאוד, כעין אנקול (באנגלית sickle).
  • חֶרְמֵשׁ – כלי קצירה גדול בעל מוט ארוך ולהב ארוך המעוקל עיקול מתון, כעין צורת גבה (באנגלית scythe).
חרמש

חרמש

ייתכן מאוד שגם בעת העתיקה היה הבדל בין שני הכלים האלה, אך הוא ודאי לא היה ההבדל המוכר לנו כיום – שכן הכלי המכונה בימינו חרמש לא היה מוכר בארץ לפני התקופה הרומית המאוחרת.

 

מה ציינו אפוא במקור שמות הכלים האלה?

שני הכלים נזכרים בתנ"ך, אך מעט מאוד. החרמש נזכר פעמיים בלבד בספר דברים:

  • "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת" (דברים טז, ט).
  • "כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ" (דברים כג, כו).

המגל נזכר אף הוא רק פעמיים בתנ"ך – שתיהן בספרי הנבואה:

  • "כִּרְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה…" (ירמיהו נ, טז).
  • "שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר…" (יואל ד, יג).

המילה מַגָּל ציינה כנראה את הכלי המוכר לנו עד היום בשם זה – כעולה למשל מן ההשוואה לערבית – مِنْجَل (מִנְגַ'ל; מן השורש نجل שעניינו פציעה וחיתוך). לעומת זאת המילה חֶרְמֵשׁ איננה מוכרת מלשונות אחרות, ואף לא ברור מה שורשה. חוקר הלשון שמואל ייבין הציע לקשור אותה למילה חַלָּמִישׁ  – צור – בחילופי העיצורים הקרובים ל ו־ר. לפי השערה זו ההבדל בין המילים היה במקור לפי החומר שהכלי היה עשוי ממנו – חרמש מאבן (כלומר כלי עתיק יותר), מגל מברזל.

לפי דעות אחרות שתי המילים ציינו במקור שני סוגים של מגלים – אולי סוגים שנבדלו ביניהם בגודל (כמו שאנו מוצאים אחר כך בלשון חז"ל 'מגל יד' לעומת 'מגל קציר'), ואולי מגל בעל שיניים לעומת מגל שאין לו שיניים. כך או כך, אין לדעת איזו משתי המילים ציינה כל אחד מן הכלים.

אף אפשר ששתי המילים היו נרדפות ממש ביסודן, שהרי ספר דברים (שכאמור רק בו נזכרת המילה חרמש בתנ"ך) ידוע בלשונו הייחודית.

בעברית לדורותיה שימשה בעיקר המילה מגל, אך היו שהשתמשו במילה חרמש – כנראה ללא הבדל משמעות. זֵכר לשימוש זה נותר בלשוננו בצירוף חרמש הירח המכוון כמובן לצורת מגל. השימוש במילה חרמש בהקשר של הירח מתועד כבר בספרות ההשכלה, שבה שימשה המילה חרמש ללא הבדל מן המגל.

רק בדורות האחרונים יוחדה המילה חרמש – שהייתה נפוצה פחות מן המגל בהוראה sickle – לכלי הגדול בעל הלהב הארוך (scythe) כרגיל כיום.