נתלה באילן גבוה

נתלה באילן גבוה

לעצים מקום של כבוד במקורותינו. נתלה באילן גבוה כנוסח המקובל היום או נתלה באילן גדול במטבע המקורי – פירושו 'הסתמך על מי שמבין בדבר'.

כדי להראות את גלגולה של האמירה, ניתָלה באילן גדול – התלמוד. כשהיה רבי עקיבא חבוש בבית האסורים, נתן לו רבי שמעון בר יוחאי חמש עצות, ואחת מהן: "אם ביקשת ליחנק, היתלה באילן גדול" (פסחים קיב ע"א). מהי התמונה שברקע העצה הזאת? אם רצונך להתאבד בתלייה דווקא, אל תתלה את עצמך על עץ קטן וחלש, אלא בחר לך עץ גדול שאפשר לסמוך עליו. זאת ההנחיה כפשוטה. והפירוש המושאל, כבר מימי הביניים, הוא: אם רצונך לשכנע בצדקתך, אמור את דבריך בשמו של אדם גדול וידוע.

הינה דוגמה יפה מדבריו של רבי אליהו בחור: "וגם יש לי להיתלות בהרבה אילנות גדולות – אנשים שהיו לפניי, אשר קוטנם [הזרת שלהם] עבה ממותנַי" (רבי אליהו בחור, הקדמות המסורת). הרבה מעברים יש כאן מן האמירה הפשוטה למשמעות המושאלת: מעץ התלייה הגדול לאדם מכובד המשול לעץ, מן המבקש להיחנק למבקש להנחיל רעיון או דעה, מן הנתלה על עץ לנתלה באדם, כלומר סומך עליו ומסתמך עליו, ובעברית החדשה יש מי שנתלה באילנות גבוהים במקום באילנות גדולים.

כך או כך, גם כשאנחנו נתלים באילנות גדולים, איננו מעלים בדעתנו שהאילן המקורי בסיפור איננו אלא עץ התלייה.

 

מאת רות אלמגור־רמון ונורית אלרואי, שודר בפינה "רגע של עברית" בקול ישראל